כוונתו שהגם כשנופל איסור לקדרה ובטל בה ושוב נופל איסור נוסף מוכרחים ידיעה בין הנפילות על מנת שתועיל לשיטתו שלא יהיה חוזר וניעור. כאן אפילו ידיעה לא צריך כיון שבאיסורים מדובר על אותו איסור שנפל וממילא יש לו כח לעורר אם לא היתה ידיעה אבל כאן אין צירןף של עוד חלב וממילא לא צריך ידיעה אחרי ביטול.

מדובר בצמר גלמי שלא נטווה לחוט אבל בצמר שנטווה לחוט לעולם לא בטל כמובא להלן.

ואמנם כן נפסק בשו"ע צז, ג אמנם נראה שבדעת השו"ע אין להכריח משם שיאסור כאן כיון ששם לא החמיר מצד שסבר את יסודו הכללי של הרי"ף בענין דבר שיש לו מתירין. רק הכריע בגדר 'ריחא' כראשונים שסברו שלא מתירים לכתחילה והם לא דברו בעניין ביטול כלל.

וכ"כ בגליון מהרש"ע (כאן), בשו"ע הרב (אורח חיים קונטרס אחרון סימן תמב)

ויש להוסיף שכאן קל יותר שכן בטל בשישים משא"כ שם. אמנם מצד שני שם נתערב רק טעם ובכלי וכאן כל ממשות החלב בתערובת.

ומה שבשר וחלב בטלים בשישים זה בזה הוא כיון שדרך בישול אסרה תורה וכל שאין נתינת טעם זב"ז אינו אסור. (על פי ספר 'ויזרע יצחק' לרב זעפרני עמ' 118).