התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ב: בישול תערובת מינו שבטלה ברוב
הרב ירון אליה
סעיף ב: בישול תערובת מינו שבטלה ברוב
האם מותר לבשל את התערובת מין במינו שבטלה ברוב בקדרה אחת.
השאלה כאן האם לאחר שנודעה התערובת ובטל האיסור, כששוב יבשלם בקדרה אחת יחזור דינם להיות כדין מינו בלח שגזרו בו אטו אינו מינו להצריך שישים או כיון שבטל בטל.
- הר"ן (על הרי"ף לו, א) כתב בסתם לאיסור 'לבשלם כולן כאחד כל היכא דליכא ששים אסור. דכיון דגזור רבנן בנותן טעם במין במינו אי מבשל להו כהדדי יהבי טעמא ואסור' וכן דעת הרשב"א שהסביר שקולת ביטול ברוב היא מדין תליה אבל כשמבשלן יחד 'חזר האיסור להתערב עם ההיתר והרי הוא כשאר האיסורים הנבללין' כלומר שצריכין שישים. וכן בשערי דורא הסביר סברת האוסרים 'דממה נפשך טעם האיסור נפלט בה והיינו דבר לח ואינו בטל ברוב'. ובהגהות שע"ד כתב שמדברי הסמ"ג שאסר לאדם אחד נראה להחמיר גם בקדרה אחת שכן לא אומרים שהאיסור נעשה היתר וממילא הרוטב שלו אוסר בשישים.
- אמנם הרא"ש (שם) כתב להתיר והסביר 'אחר שנודע תערובתו ונתבטל ברוב ונהפך האיסור להיות כולו מותר ויכול לאוכלן אפילו בבת אחת שוב לא יתכן לומר שתאסור פליטתו'. וכן הביא הר"ן בשם הרא"ה. והשע"ד בשם רבינו משה 'הואיל והאיסור בטיל ברוב גם האיסור נעשה היתר'305.
השו"ע(סעיף ב) פסק כרשב"א 'יבש ביבש שנתבטל חד בתרי, אם בשלן כולן כאחד אפילו לאכול כל אחד בפני עצמו אסור אם אין שם ששים, מפני שהרוטב בנותן טעם ונבלע בחתיכות'.
והרמ"א סמך על הרא"ש במקום הפסד 'וי"א דאם נודע התערובות קודם שנתבשלו ביחד, הכל שרי, דאין חוזרין ונאסרין מאחר שנתבטל ביבשכבר נקרא עליו שם היתר. ט"ז ד. ובמקום הפסד יש לסמוך אדברי המקילין ולהתיר'.
מה הדין אם קודם שנודע על תערובת מין במינו אדם בישל אותה בשתי קדרות נפרדות
הרשב"א שאסר לבשל איסור שנתבטל בקדרה אחת כתב שנראה להקל אם לאחר שנודע התערובת בישל בשתי צידי הקדירה באופן שלא מתערבים הטעמים.
מכאן למד הב"ח (ז) שהוא הדין אפילו קודם שנודע התערובת אם בישל בשתי קדרות יהיה מותר בדיעבד כדין שתי צידי הקדרה.
והש"ך(יב) חלק עליו שבאופן זה שלא נודע התערובת יש בכל קדרה לחשוש שמא נמצא בה האיסור וממילא יש שם חשש דאוריתא כיון שאין רוב כנגדו ולכן יש להחמיר ולא לאכול. וכ"כ הפר"ח (י) וכ"כ החינוך ב"י (מד. הובא בפת"ש ד).
ובמנח"י(לט, יח) חלק על הש"ך שמדין תורה תערובת בטלה גם קודם שנודע האיסור כמובא בפירוש ברא"ש (חולין ז, לז) 'ומדרבנן החמירו במין במינו היכא שנתבשל יחד קודם שנודע תערובתו' וכן ברשב"א (תשובה תש"ל). ועוד שכיון שכל החתיכות שבשתי הקדרות בכלל הספק ממילא שייך בהם ביטול מהתורה למרות שהם בשתי קדרות שונות306 ולכן הכריע עיקר כב"ח להקל בשתי קדרות גם קודם שנודע התערובת.
ובפמ"ג(שפ"ד יב) כתב שאכן שיטת הש"ך שללא ידיעה אין ביטול כלל ונשארת באיסורה מהתורה. ובהמשך (יג) חשש הפמ"ג לשיטתו בדין אווזות טריפה שנתערבו ונודע האיסור רק לאחר מריטת הנוצות שאז גם נעשה חתיכה הראויה להתכבד וכבר לא יועיל לבטל.
בדין מליחה של איסור והיתר ונודע התערובת רק לאחר מליחה כתב החינוך ב"י שאינו כבישול לאסור כיון שכל חתיכה עומדת בפני עצמה בטלה. והפת"ש חלק עליו שענין זה שכל חתיכה עומדת בפני עצמה נאמר רק לענין של לחייב אותו גם ברוב ולא לפטור אותו משישים ולכן כיון שבמליחה יש מעבר טעם צריך גם שישים.
האם תערובת מין במינו שבטלה ולהלכה אסורה בבישול מותר להרבות עליה היתר על מנת לבשלה
כתב הר"ן (לו, א) 'כתב הרב רבינו אהרן הלוי ז"ל דכל שנתבטל חד בתרי כיון שלאכול כל אחד ואחד בפני עצמו מותר אם בא לבשלן כאחד מרבה עליהן כדי שיעור ששים ומבשלן לכתחלה ומשום מבטל איסור לכתחלה ליכא שכיון שכל אחד בפני עצמו מותר אין כאן איסור'.
כלומר אפילו לסוברים שאין לאכול שלשתם כאחד, סוף סוף כיון שכולם מותרים באכילה אין כאן חשש של מבטל איסור לכתחילה.
וכ"כ השו"ע 'ואם רוצה לבשלן יחד ואין שם ס', מותר להרבות עליהם כדי שיעור ששים ולבשלן, ואין בו משום מבטל איסור'.