התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ב: בישול בקדרות בתנור
הרב ירון אליה
סעיף ב: בישול בקדרות בתנור
מה דין קדרת איסור והיתר שהיו בתנור אחד בבישול. או בצלי קדרה.
הגמ' (פסחים עו, ב) מקשה על רב הסובר שריחא מילתא מדברי הבריתא מהם משמע שאין חשש העברת טעם בתנור בין קרבנות פסח שונים של חבורות שונות וכל החשש הוא שיתחלפו הקרבנות. ומתרצת שהטעם שאין חוששים שם לנתינת טעם הוא כיון שהיו שני הקרבנות בתנור באופן שהיה 'כעין שתי קדרות' (כלומר שהיה תל של גחלים או אפר מפריד בין הקרבנות. רש"י) ולכן לא היה שייך בהם נתינת טעם.
מכאן כתב הרשב"א (תוה"ק ד, א. י, א) 'ואם בא לבשלן בקדירה זו לעצמו וזו לעצמו אפילו בתנור במקום צר ואפילו פי הקדירה מגולה מותר, ואפילו לכתחילה, שאין ריח המתבשלין גדול כל כך'. ובארוך (ד, א. טו, א) הסביר 'דכיון דכל אחד בקדירה בפני עצמה ליכא ריחא כולי האי'
והר"ן (על הרי"ף ע"ז ג, א) הוסיף שדין זה אפילו לסוברים שריחא מילתא.
ובבית יוסף (צז) תמה על הרשב"א מדוע הקל רק בבישול בשתי קדרות ולא בצלי בשתי קדרות שהרי דברי הגמ' הם בצלי והעיקר שדופן הקדרה מפריד.
והב"ח (צז, ג) הסביר בדעת הרשב"א שהעמיד בבישול 'כיון שכל סתם קדרה שהוזכר בתלמוד היינו בישול ולא צלי אם לא שמזכיר צלי קדר' וכתב שהכי נקטינן.
וגם הטור העתיק כאן את טעמו של הרשב"א 'שאין ריח המתבשל כל כך אוסר' ומשמע שתולה דווקא בבישול.
השו"ע כתב 'בד"א, בצלי. אבל אם בא (משמע לכתחילה)לבשלם בקדרה, זה לעצמו וזה לעצמו, אפילו בתנור קטן ופיו סתום, מותר, ואף על פי שפי הקדרות מגולה'.
והש"ך (טז) כתב עליו 'אפשר דאורחא דמלתא נקט דכל צלי דרך לצלותו בשפוד וצלי קדר חשיב בישול' כלומר שכוונת השו"ע כאן להקל כשיטתו בב"י גם בצלי קדר. וכן העמיד את כוונת הטור כאן. וכן דעת הפר"ח (טו) להקל בצלי קדר והוכיח כן בכוונת הרשב"א מלשונו.
והרמ"א בתורת חטאת(לה, י) הביא כמה פוסקים שהחמירולכתחילה בתנור סתום וכתבבהג"ה 'ודוקא שהתנור פתוח קצת, אבל אם הוא סתום מכל הצדדים כדרך שמטמינים החמין לצורך שבת, אסור (לכתחילה). ואפילו בדיעבד יש מחמירין ואוסרין, אם האיסור וההיתר מגולה. ובמקום הפסד מרובה יש להקל (שלא כרש"ל שהחמיר. ש"ך יח)'.
הטמנה קצרה: והעיר הפמ"ג (שפ"ד יז ע"פ המ"א תמ"ז ד) שחומרת הרמ"א היא דווקא בהטמנה ארוכה כמו לשבת אבל הטמנה לפי שעה יש להקל בקדרות בדיעבד אפילו בקטן וסתום.
סיכום השיטות בקדרות:
לשו"ע: מותר בקדרות אפילו לכתחילה ואפילו בתנור קטן וסתום.
לרמ"א: ההיתר לכתחילה רק בפתוח קצת. ובדיעבד בסתום בהפסד מרובה.
רש"ל (יש"ש חולין ז, יד): הטמנת קדרות בתנור סתום אסור אף בדיעבד.
סכם בקצרה את הלכות ריחא באפשרויות השונות
בפרי מגדים בשפ"ד בסוף סעיף ב' סיכם את דיני ריחא:
מותר לכתחילה
- תנור גדול ופתוח ממש (והמחמיר תע"ב)
- תנור קטן ואחד המאכלים מכוסה היטב.
- שני כחושים והמחמיר תע"ב ולמעשה רק בפת בקיאין.
- בישול או צלי בקדרה בתנור פתוח קצת (אפילו קטן) או שניתן לפי שעה.
אסור לכתחילה ומותר בדיעבד
- תנור הפתוח קצת גדול או קטן
- הטמין כל הלילה בשניהם כחושים ואפילו בקטן וסתום.
- חמץ בתנור גדול ופתוח קצת.
אסור אף בדיעבד
- סתום לגמרי קטן או גדול. ומותר בשניהם בהפסד מרובה.
- כשהיתר חריף
- כשהאיסור חריף. ואפשר שבהפסד מרובה יש להקל274
- הטמין כל הלילה בסתום. ומותר בהפסד מרובה.
- חמץ בתנור קטן. ואם פתוח קצת מותר בהפסד מרובה.
מקרים נוספים
- דגים עם בשר בתנור: הרמ"א מתיר (אפילו בחריף). והש"ך אוסר.
- דגים עם בשר בבלוע בכלים: מותר.
- חשש שיזוב דג מתחת לבשר. אסור.
- חשש חילוף או ניצוצות אסור לכתחילה.
- ↩
כתב המנחת יעקב כלל לה-לו סעיף ט: 'דעדיף אם האיסור דבר חריף מהיתר דבר חריף כיון דהיתר אינו שואב אצלו כלום והוי כפת צוננת וחביות פתוחה'.