התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ה: בת תיהא - הרחת חבית איסור
הרב ירון אליה
סעיף ה: בת תיהא - הרחת חבית איסור
מהי בת תיהא. האם מותר להריח או לשאוף את אדי היין העולים מיין איסור.
בגמ' עבודה זרה (סו, ב) 'האי בת תיהא... ישראל בדעובד כוכבים - אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר. אביי אמר אסור, ריחא מילתא היא; רבא אמר מותר, ריחא לאו מילתא היא'.
המציאות שבה נחלקו:
- רש"י הסביר 'נקב נוקבים במגופת חבית להריח את היין לבודקו אם יכול להתקיים'
- אמנם הערוך (תה), רשב"א (ג, רלד), והרמב"ן פרשו 'נקב הוא שנוקבין במגופת החבית ומניחים פיהם על פי הנקב ושואפים את ריחו של יין ויודעין אם החמיץ ואם טוב הוא'.281
- ורבנו חנננאל (הובא ברמב"ן) פירש שהוא דרך לשאוב יין 'קנה חלול של זכוכית ארוך ויש באמצעיתו דד נקוב ומכניס ראשו (צד אחד של הצינור) בחבית וראשו אחד בפיו ושואב היין ומקלח ויוצא בדד ואינו נוגע אל פיו282'.
השו"ע הסביר כרוב הראשונים 'מותר לשאוף בפיו ריח יין נסך דרך נקב שבחבית, לידע אם הוא טוב'.
וכתב הפר"ח (כא) ' ולשאוף בפיו שכתב המחבר לרבותא נקטיה דאפילו בפיו מותר שנראה כטועם את האיסור וכל שכן באפו'.
האם מותר לטעום בפה איסור ולפלוט ומדוע
הריב"ש בתשובה (רפח) כתב לגבי טעימה ופליטה שאינה אסורה מהתורה ואינו כחצי שיעור שראוי להצטרף שכאן אין לו שיעור. וכן מוכח ממה שמטעמת אינה צריכה ברכה. אמנם היא אסור מדרבנן 'כדי שלא יבא לבלוע מעט ואתי לידי אסורא דאורייתא'.
וכן כתב הרמ"א 'אבל אסור לטועמו, אף על פי שאינו בולעו'.
וראה בסימן צח (שאלה 3) שיטות נוספות בזה.
האם מותר לזלף ולהריח יין נסך או סתם יינם לדעת השו"ע ולרמ"א
כתב הגהות אשיר"י (ע"ז ה, ח) בשם מהרי"ח 'מיהו לזלף על גבי אישים ולהריח היה אסור דחשיבא הנאה אבל לא חשיב כשותה. אם כן משמע דיין של עובד כוכבים השתא דנהגינן ביה היתר הנאה הויא שרי לזלוף. והובאו דבריו באו"ה (לט, לא)
וכן כתב הרמ"א 'ואסור לזלף יין נסך שאסור בהנאה. אבל מותר לזלף סתם יינם, דמותר בהנאה.
והש"ך(כה) הביא מדברי הרמ"א283 בסימן קכ"ג שסתם יינם אסור בהנאה. וממילא זילוף הוא הנאה גמורה ולכן היה צריך להאסר.
והפר"ח(כג) כתב שדעת הרמ"א להקל כיש מתירים שכתב שם והגם שסיים שם וטוב להחמיר כאן שאינו הנאה לגמרי סתם להקל.
וממילא משמע שדעת השו"ע תהיה להחמיר בזילוף גם בסתם יינם כיון שסובר שיש בו איסור הנאה.
- ↩
ראה בפר"ח (כא) שכתב שלדעת הר"ן ההיתר הוא דווקא בפיו. ולרשב"א בנחיריו קל יותר.
- ↩
אפשר שהיה סותם באצבעו את הנקב שבאמצע הצינור ושואב בפיו ואז כשהגיע היין לאמצע הצינור שהוא נמוך פותח את הנקב והיין מקלח משם
- ↩
אמנם הרמ"א הסתפק שם וסיים ויש מקילין בזה וטוב להחמיר. משמע שמהדין לרמ"א אינו אסור בהנאה ורק השו"ע שם החמיר מהדין. ופאשר שזו כוונת הש"ך כאן 'ויש ליישב בדוחק'.