התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
ספקות כנגד חזקת איסור
הרב ירון אליה
ספקות כנגד חזקת איסור
ספק ספיקא בחזקת איסור תורה
מציאות
איסור המוחזק באיסור תורה שיכול להיות מותר בספק ספיקא האם יש להכשיר אותו.
הדין לש"ך
ספק ספיקא לא מועיל במקום חזקת איסור באיסור תורה כיון שהספק הראשון בא כנגד החזקה וממילא נותר לך ספק אחד באיסור תורה.
ובהמשך בדין כט וכן בדברי הט"ז (טו) והמשאת בנימין מוסבר שזה דווקא כשהספק הוא בפעולה שבאה להוציא מחזקת האיסור כגון ספק בשחיטה שבאה להוציא מחזקת איסור איבר מן החי. אבל בספק אחר כגון בספק דרוסה שנתערבה שאין הספקות מענין חזקת האיסור עושים ספק ספיקא405.
החולקים
ספק ספיקא מועיל אפילו במקום חזקת איסור תורה. (פר"ח ארוך טז) ומוכח שאנו עושים ספק ספיקא אפילו בשחיטה ואפילו שהיא באה להוציא מחזקת אבר מן החי וראיה שגם בספק דרוסה אפשר שתדרס בסימנים שאולי ניקב הושט ואין לך ספק בשחיטה יותר מזה. (כו"פ קונטרס בית הספק 'והנה הרמ"א'406)
שלש ספקות בחזקת איסור תורה
מציאות
איסור תורה שיש בו שלש ספקות להיתר. כגון אשת איש שנולדו בה כמה ספקות להתירה לעולם.
הדין לש"ך
היו כאן שלש ספיקות מותר שאף אם תעמידנו על חזקת איסור (ןתבטל החזקה ספק אחד, עדיין) יש כאן ספק ספיקא. לא יהא זה חמור מודאי איסור שאין לך חזקת איסור גדול מזה ומותר בספק ספיקא.
החולקים
כל שהספק הוא במה שבא להוציאו מחזקת האיסור לא יועילו ספקות נוספים. כיון שאחרי שהתחזק האיסור לא חשוב ספק כלל אלא בודאי איסור407. (תורת השלמים מג. ט"ז טו. מ"ב לח)
גדר הספק שלא מועיל לחזקה
יש לחלק בין שני סוגות ספקות בענין זה.
כשהספק הוא בפעולה שבאה להוציא מהחזקה כגון ספק בשחיטה כיון שהשחיטה עצמה באה להוציא מאיסור אבר מן החי, לא מועיל ספק ספיקא בשחיטה להוציא מחזקת איסור.
אבל כשהספק הוא בענין צדדי כגון בהמה שיש עליה חזקת איסור של אבר מן החי ומסתפק אם נדרסה על ידי ארי. במקרה זה מועיל ספק ספיקא להתירה שהרי אין לנו חזקה לגבי הדריסה שלה. והוא הדין אם לאחר שחיטה נמצא גף שבור אבל אין ספק בשחיטה עצמה שהיתה כדין אפשר לעשות ספק ספיקא להתיר כדברי הרמ"א בסעיף ט שהרי אין לה חזקה לנקב בריאה בעוף.
דוגמא שבה אין ספק ספיקא מועיל בחזקת איסור
בהמה שאירע לה א.ספק בשחיטה ב.ונתערב חד בחד ואח"כ נמצאת חתיכה (אפילו אינה חשובה) ויש בה ספק אם היא מבהמה הכשרה או מזו.
אף על פי שבכיוצא בזה הוי ספק ספיקא, כלומר שניתן לכאורה לומר שמא החתיכה באה מהכשרה ואפילו אם באה מהמסופקת שמא היא גם כשרה, וכמו שנתבאר בדין ז' (בדין חתיכה שנמצאה בין שתי חנויות שהש"ך מתיר. ויש חולקים) הואיל ויש כאן חזקת איסור שהספק הוא בשחיטה אין זה ספק ספיקא:
ספק ספיקא שלא הועיל בחזקת איסור ושוב נתערב
ואפילו אם אחר כך חתיכה כזו שלא התרנו בספק ספיקא מצד חזקתה נתערבה ברוב, אינה בטלה אם היא חשובה. כיון שבכל מקום שאינו נחשב ספק ספיקא408 דינו כספק איסור שנתערב שאסור מצד שהוא ספק בגוף ובתערובת.
כשיש שלש ספקות במקום חזקה
מציאות
אם יש בחתיכה שלש ספיקות כגון שבהמה זו שאירע לה ספק בשחיטה באופן שנמצא אחר השחיטה ספק פגימה בסכין (ואבדה הסכין409) ונתערבה חד בחד ונמצא חתיכה לפניהם.
הדין
אפשר לעשות ספק ספיקא. שמא החתיכה באה מהכשרה ואם תרצה לומר שבאה מהמסופקת שמא אין זו פגימה האוסרת. ואם תרצה לומר שהיא פגימה האוסרת שמא במפרקת נפגם. ונמצא שיש בחתיכה ג' ספיקות (ובבהמה עצמה שניים).
ואפילו שנודע הספק הראשון קודם שנולד הספק בחתיכה כמו שנתבאר בדין ז'.
- ↩
והגם שר"י מחמיר בזה, אינו מחמיר מטעם חזקת איסור אלא מכך שהוא ספק בגוף וספק בתערובת.
- ↩
וסיים 'וכן עמא דבר, וביחוד חכמי ספרדים בתשובתם אשר תמכו יסודם בהתרת עגונה וגירושין לשמש בספק ספיקא, אף דאתחזק איסור אשת איש, וברוך שבחר בהם ובמשנתם'.
- ↩
לשון תורת השלמים ונראה שכוונתו שלא יוציא ספק מידי ודאי.
- ↩
נראה כוונתו דווקא שבספק ספקא שאסרנו לא היה תערובת וממילא נשארנו עם ספק איסור ביד. אבל כשאוסרים ספק בגוף וספק בתערובת מותר בתערובת נוספת כדברי הרמ"א בסעיף ח' ובש"ך שם נה.
- ↩
ראה להן אות לד שאם הסכין לפנינו ורק שאיננו בקיאים להכריע אינו ספק שהוא ספק בחסרון חכמה.