התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן שנג
הרב יעקב חיים סופר
סימן שנג
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] או של שנים ועירבו. שאם לא כן אסור לטלטל מרה"י של אדם אחד לרשות אדם אחר כמ"ש בה' עירובין. המ"מ פט"ו דין ח':
סעיף קטן ב
ב) שם. ועירבו. ומיירי בשיש למעלה בכותלי הבתים כעין אכסדראות ודיועות או שמניחים דפים קבועים יפה עד שהולכים מזה לזה ע"י פתחים הפתוחות לשם ועירבו דרך שם אבל מ"מ רה"ר גמור מפסיק ביניהם מאמ"ר או' א' וכתב על פי' מ"א שהוא דחוק ועל פי' א"ר אינו נכון יעו"ש. וכעין פי' זה של המאמ"ר כתב הרב נתיב חיים יעו"ש:
סעיף קטן ג
ג) שם. ועירבו. ולמ"ד דמותר להחליף דרך מקום פטור שרי אפי' לא עירבו. מ"א סק"א. ור"ל למאן דשרי להחליף דרך מקום פטור ברשיות דרבנן כמ"ש סי' שמ"ו סעי' א' אמנם רבים מהאחרונים מפקפקים על דין זה שכתב המ"א דהא התם בסי' שמ"ו איירי בנח ולכך יש מתירין אבל הכא דאיירי בזריקה דלא נח אסור ויש שפירשו דקאי על דברי המרדכי שהביא בהגה לקמן סי' שנ"ה סעי' ג' דאיירי בלא נח יעו"ש. ועיין א"ר או' ג' ותו"ש או' א' ומאמ"ר או' ב' ונה"ש וא"א או' א' ומחה"ש ודוק. ומ"מ כבר כתבנו לעיל סי' שמ"ו או' טו"ב דבלא נח יש להתמיר אפי' ברשיות דרבנן ודרך מקום פטור יעו"ש וא"כ ה"ה להכא. ועיין עוד לקמן סי' שנ"ה סעי' ג' בהגה:
סעיף קטן ד
ד) שם. אם שניהם שוים מותר לזרוק וכו' ודוקא למעלה מיו"ד דהוי מרה"י לרה"י דרך מקום פטור אבל למטה מיו"ד אסור. ב"ח. שכנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ב תו"ש או' ב' ר"ז או' א' ח"א כלל נ"ג או' ך' ומ"ש א"ר או' ב' לפקפק ע"ז עיין בכתבי דע"ק שהביא מעירובין פ"ה ע"ב סתירה לדבריו יעו"ש. והביאו א"ח או' א' ודוקא לזרוק שרי למעלה מיו"ד אבל להושיט אפי' למעלה מיו"ד אסור. מש"ז:
סעיף קטן ה
ה) שם. ואם אחד גבוה מחבירו אסור וכו' משום גזירה דילמא מגנדר ונפל ואתי לאיתויי. גמ' ואע"ג דבסעי' ג' כתוב בהגה דבדבר רחב אין איסור בכל הכלים שאני הכא שהוא זורק מגבוה לנמוך או להיפך וצריך לאמן ידיו משא"כ לקמן שהוא מניח. ט"ז סק"א:
סעיף קטן ו
ו) שם. שאם יפלו ישברו. ואין לחוש שמא יביא שבריהם לרה"י. ובמה שנפלו והונחו ברה"ר אין בזה איסור הוצאה מרה"י לרה"ר מה"ת הואיל ולא נתכוין לזרוק לרה"ר. ר"ז או' א':
סעיף קטן ז
ז) שם. מותר בכל גוונא. כלומר אפי' אחד גבוה מחבירו. והטעם משום דהיא גופה גזירה ולא גזרינן גזירה לגזירה. ב"י:
סעיף קטן ח
ח) שם. מותר בכל גוונא. והיינו אם שניהם של אדם אחד או בעירבו כמ"ש בראש הסעי'.
סעיף קטן ט
ט) שם. מותר בכל גוונא. מיהו אם הוא באופן שהכרמלית הוא סמוך לרה"ר ויש לחוש שמא יתגלגל משם לרה"ר אסור תו"ש או' ד':
סעיף ב'
סעיף קטן י
י) [סעיף ב'] הבולט מן הכותל לרה"ר וכו' וכ"ש אם הוא בולט לכרמלית דשרי דבכרמלית קיל טפי כמ"ש בסוף סי' זה:
סעיף קטן יא
יא) שם. למעלה מעשרה. דאם הוא למטה מיו"ד זכו בו בני רה"ר כמ"ש לקמן או' י"ג:
סעיף קטן יב
יב) שם. ויש בו ד' על ד' דאם אין בו ד' הו"ל מקום פטור ומותר להשתמש בו בכל גוונא אף אם אינו פתוח לחלון:
סעיף קטן יג
יג) שם. וחלון הבית פתוח לו וכו' דאז הוי כרה"י כמ"ש סי' שמ"ה סעי' ט"ז אבל אם הוא למטה מיו"ד אז כבר זכו בו בני רה"ר ואוסרים עליו כמ"ש בסמוך ודלא כמ"ש המ"א בזה יעו"ש. תו"ש או' ה' וכ"כ הר"ז או"ב' וה"ה אם הוא בולט לאויר כרמלית תוך עשרה לארץ. ר"ז שם:
סעיף קטן יד
יד) שם. וחלון הבית פתוח לו וכו' והוא שהחלון פתוח עליו בסמוך לו תוך ג"ט אבל אם אינו סמוך לו אינו נידון כחורי רה"י וכרמלית הוא אם יש בו ד' על ד' ר"ז שם. ועיין לעיל סי' שמ"ה או' צ"ז:
סעיף קטן טו
טו) שם. משתמשין עליו. היינו כלים הנשברים כמ"ש סעי' ג' תו"ש או' ו':
סעיף קטן טז
טז) שם. ואם היו שני זיזים זה למטה מזה. להרמב"ם זיזים אלו אוסרים זה על זה ולהרשב"א דוקא בזה כנגד זה. ב"י בשם המ"מ. ומשמעות הש"ע כדברי הרמב"ם:
סעיף קטן יז
טוב) שם. והם של שני אנשים. משמע אבל אם הם של איש אחד או עירבו שרי. וכ"כ א"א או' ו' וכ"מ בתו"ש או' ז':
סעיף קטן יח
חי) שם. אסור להשתמש עליו וכו' דוקא בכלים ששבתו בתוך הבית. מ"א סק"ה. תו"ש או' ז' ר"ז או' ג':
סעיף קטן יט
יט) שם. ואוסרין זה על זה. אפי' אין בתחתון ד' מ"א סק"ו. תו"ש שם. והשיג על הלבוש שמקיל בזה. ר"ז או' ד'
סעיף קטן כ
ך) שם. אלא כנגד חלונו בלבד. שהוא כחורי חלונו מ"א סק"ז. תו"ש שם. ר"ז שם:
סעיף קטן כא
כא) שם. אבל בשאר הזיז שבשני צדדי החלון אסור וכו' ר"ל דאם הזיז הוא ארוך ועודף על החלון מכאן ומכאן אין להשתמש בזיז כ"א במה שכנגד החלון אבל במה שעודף מן החלון מכאן ומכאן אסור להשתמש:
סעיף קטן כב
כב) שם. שחלק רשות לעצמו. שהרי יש בו ד' על ד' ר"ז שם:
סעיף ג'
סעיף קטן כג
כג) [סעיף ג'] כל זיז היוצא וכו' ר"ל בין רחבו ד' בין שאין ברחבו ד' וכ"פ הב"ח והתו"ש או' ח' דלא כלבוש שכתב דוקא ברחב ד' וכ"כ האחרונים:
סעיף קטן כד
כד) שם. הגה. ודוקא זיז וכיוצא בו. הבולט באויר דרוחב ד"ט אינה הנחה חשובה לדבר העומד באויר. ב"י בשם הריטב"א.
סעיף קטן כה
כה) שם. כל שהוא גבוה יו"ד וכו' דלמעלה מיו"ד אין תופס אויר כרמלית כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' ח"י אבל אם הוא למטה מעשרה הוי כמוציא מרה"י לכרמלית:
עמוד הקודםעמוד הבא