התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תרסג
הרב יעקב חיים סופר
סימן תרסג
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] בחו"ה מוציאין ס"ת וכו' והטעם שאין מוציאין שתי ס"ת כמו בחו"ה של פסח שבפסח יש שם פרשיות הרבה מענין המועד אבל בסוכות אין שם פרשה מעין המועד אלא קרבנות בלבד. הרד"א. א"ר או' ב' וכל דיני תפילות חו"ה נת' לעיל סי' ת"צ וסי' תצ"א קחנו משם:
סעיף קטן ב
ב) שם. וקורין בו ד' וכו' כדתנן במגילה דף כ"א ע"א בר"ח ובחו"ה קורין ד' אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא:
סעיף קטן ג
ג) שם. וקורין בו ד' וכו' ואחר הקריאה של ד' אומרים חצי קדיש כמ"ש לעיל סי' תכ"ג סעי' ג' לגבי ר"ח. וכ"כ הלבוש בסי' זה:
סעיף קטן ד
ד) שם. וישראל חוזר וקורא וביום השלישי. ולא ס"ל כדיעה שנייה שיקרא וביום הרביעי כי היא שלא מענינו של יום שאם תמנה מיום ראשון של יו"ט הוא יום שלישי ואם תמנה מיום שני של יו"ט הוא יום ב' ביאורי הגר"א. מ"ב או' ב' פת"ע או' ג':
סעיף קטן ה
ה) שם. והרביעי קורא ספיקא דיומא וכו' אבל ביום השני של יום טוב אף דאנו עושים אותו ליו"ט ג"כ משום ספיקא דיומא אין קורין בו וביום השני דגנאי לקרות ליו"ט ספק חול. רש"י מגילה ל' ע"ב. לבוש. מ"ב או' ג' ועיין לעיל סי' תרנ"ט או' י"א:
סעיף קטן ו
ו) שם. ועל דרך זה קורין בשאר ימים. ואם שינה מזה הסדר יצא בין שקראד הג' עולים וביום השני והרביעי קרא וביום השלישי או איפכא שהראשון לבד קרא וביום השני והג' קראו וביום השלישי בין שכל אחד מהארבעה עולים קראו שניהם וביום השני וביום השלישי בין שכהן קרא ביום השני ולוי ביום השלישי וישראל ביום הרביעי והרביעו ביום החמישי יצאו. ש"ץ דף רצ"ב ע"ד. שע"א שער ח' או' מ"ז:
סעיף קטן ז
ז) ואם לא קראו כולם רק ביום אחד בלבד בין שקראו ביום השני לבד בין שקראו ביום הג' לבד צריך לחזור ולקרות ומברך לפניה ולאחריה. ש"ץ שם או' ב' שע"א שם. מיהו בס' דה"ח בדין אם טעה בקריאה או' יו"ד כתב דאם לא קרא אחד מהקרואין ביום השני רק וביום השלישי בזה משום דבקיאין אנו בקביעא דירחא יעו"ש. פת"ע או' ה' ועיין לעיל סי' קמ"ג או' ח"י בענין אם נמצא טעות בס"ת בחו"ה יעו"ש:
סעיף קטן ח
ח) שם הגה. וי"א ששניה הראשונים קורים בספיקא דיומא היינו כמ"ש הש"ע דביום א' דחו"ה כהן קורא וביום השני ולוי וביום השלישי וכן על דרך זה בשאר הימים כמ"ש הלבוש חוץ מיום ז' שהוא ה' לחו"ה שיש שינוי גם בשנים הראשונים כמ"ש אח"כ בהגה:
סעיף קטן ט
ט) שם הגה. וי"א ששנים הראשונים קורים בספיקא דיומא וכו' ואם ביום א' דחו"ה קרא הלוי וביום השלישי וביום הרביעי יקרא לשלישי וביום החמישי והרביעי יקרא וביום השני וביום השלישי ספיקא דיומא. דה"ח בדיני אם טעה בקריאה או' ט' מ"ב או' ד' ועיין לעיל סי' קל"ז או' כ"ג ד"ה אם:
סעיף קטן י
י) שם בהגה. והרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי וכו' וכן בתפלה בקרבנות המוספין בחו"ה מזכירין ג"כ ספיקא דיומא דהיינו ביום א' דחו"ה אומרים וביום השני פרים שנים עשר וכו' וביום השלישי פרים עשתי עשר וכו' וסי' שלא תטעה לעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד טור. שמה שנתחסרו הפרים נתוספו הימים. לבוש. וצ"ל ומנחתם בין יום השני ליום השלישי וכן בכל יום ויום צ"ל ומנחתם על כל יום ויום בפ"ע ודלא כהטועים שאין אומרים ומנחתם אלא פ"א בסוף. לבוש מ"א א"א. מ"ב או' ו' והוא ע"פ מ"ש מור"ם ז"ל לעינ בססי' תפ"ח ובסי' תקצ"א סעי' ב' בהגה דהמנהג באשכנז לומר פסוקי מוסף בתפלת מוסף יעו"ש. ובענין סדר ההושענות כל אחד יעשה כמנהגו שאין השינוי מעכב בזה יען כי האר"י ז"ל לא נתן טעם בסוד בזה רק לומר הושענות בשעת ההקפות:
סעיף קטן יא
יא) שם. ובא"י שאין שם ספיקא וכו' משמע דבכל מקומות א"י המנהג כן. וכ"כ הכנה"ג בהגב"י יעו"ש:
סעיף קטן יב
יב) שם. והג' העולים אחריו חוזרים וקורין וכו' והא שחוזרים וקורין וכו' משום דלא אפשר כמ"ש לעיל ססי' קל"ז יעו"ש:
סעיף ב'
סעיף קטן יג
יג) [סעיף ב'] שבת של חו"ה וכו' עיין לעיל סי' ת"צ סעי' ט' ובדברינו לשם כל הדינים השייכים לזה יעו"ש:
סעיף קטן יד
יד) שם הגה. ונוהגין לומר קהלת בשבת וכו' ויש קהלות שקורין קהלת ביום א' וביום אחרון של סוכות ואפי' כשחל בחול. יפ"ל ח"ב או' ב':
סעיף קטן טו
טו) שם בהגה. ועיין לעיל סי' ת"צ. ובדברינו לשם או' ף ואו' פ"א הטעם וגם אם מברכין עליו יעו"ש:
סעיף ג'
סעיף קטן טז
טז) [סעיף ג'] בא' קורין ראה אתה וכו' בפ' כי תשא וקורין בו שבעה. טור וב"י. לבוש:
סעיף קטן יז
טוב) שם. בא' קורין ראה אתה וכו' שיש בה מצית שבת ורגלים וחו"ה דכתיב את חג תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חו"ה במס' חגיגה דף י"ח ע"א. רש"י מגילה דף ל"א ע"א. ועיין לעיל סי' ת"צ מאו' מ"ז ואילך דינים המסתעפים לזה יעו"ש:
סעיף קטן יח
חי) שם. ומפטיר קורא וכו' וחותם בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים. ד"מ או' ב' בשם המנהגים מ"א סק"ב. ועיין לעיל סי' ת"צ או' ע"ח ואו' ע"ע מ"ש בזה קחנו משם:
סעיף קטן יט
יט) שם. ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא. בס' שני שקורא קרבנות של חג אם לא קרא רק ביום א' כגון ביום א' של חו"ה שקרא וביום השני לבד ובירך ברכה אחרונה צריך לקרות וביוה השלישי ומברך לפניה ולאחריה. ואם היה להפך שקרא וביום השלישי לבד הש"ץ פותח הס"ת וקורא בקול רם וביום השני בלא ברכה כלל ש"צ דף רצ"ב ע"ד או' ה לד"א בקו' תוה"ש סי' ט"ו. שע"א שער ח' או' מ"ט. דה"ח בדין אם טעה בקריאה או' יו"ד. ועיין לעיל סי' קל"ז או' ח':
סעיף קטן כ
ך) שם. ומפטיר ביחזקאל והיה ביום בא גוג. והטעם עיין לעיל סי' ת"צ או' ע"ד.
עמוד הקודםעמוד הבא