התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר השולחן ערוך
סימן שצה
הרב יעקב חיים סופר
סימן שצה
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] מצוה לחזור וכו' כלומר אע"נ דבעירובי חצירות ושיתופי מבואות מערבין אפי' לדבר הרשות מ"מ מצוה לחזר אחריהם כדי שלא יגיעו לידי איסור טלטול בחצר ובמבוי משא"כ בעירובי תחומין דאין מצוה לחזר אחריו דאדרבא אפשר דע"י עירובי תחומין יגיע לידי איסור הליכת חוץ לתחום אלא דכדי לקיים מצוה מותר לערב ב"ח ועיין לקמן רסי' תט"ו.
סעיף קטן ב
ב) שם. אחד שיתופי מבואות. בטור כתב בין אחר ע"ח בין אחר שיתופי מבואות ומה שלא כתב הש"ע ע"ח משום דכבר כתבו לעיל סי' שס"ו סעי' י"ג יעו"ש.
סעיף קטן ג
ג) שם. ומברך עליו על מצות עירוב גם על שיתופי מבואות שייך שם עירוב על שם שמתערבין כל רשיות החצירות שבמבוי ביחד ועוד על שם האוכל שמשתתפין בו שהוא מעורב מכולם ביחד.
סעיף קטן ד
ד) שם. על מצות עירוב ומי שרוצה לערב שני עירובין בבת אחת זה אחר זה עירובי חצירות ועירובי תבשילין כוללן בברכה א' ואומר על מצות עירובין מהר"ם די בוטון סי' ל"ח. וה"ה אם רוצה לעשות ע"ח ושיתופי מבואות כוללן בברכה א' שכנה"ג בהגה"ט או' א' מיהו מ"ש מוהר"ם בנוסח הברכה לומר על מצות עירובין דעת השכנה"ג שם לומר על מצות עירוב ואפי' אם מערב ב' עירובין יחד אלא שסיים דמ"מ כבר הורה זקן יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ג' וכן הסכים המאמ"ר או' ב' לומר על מצות עירובין ותמ"ה על השכנה"ג יעו"ש מיהו בס' מטה אפרים סי' תקפ"א או' נ"ט כתב דיש לומר על ע"ח ועירובי תבשילין ואם אמר על מצות עירובין די בכך יעו"ש וכ"כ ח"א כלל ק"ב או' ח"י שיאמר על מצות ע"ח וע"ת ואומר בדין יהא שרי לנא לאפויי וכו' ולטלטל מבית לחצר וכו' עכ"ל ומיהו מ"ש ואומר בדין יהא וכו' היינו אם עושה שני עירובין על פת א' אבל אם עושה כ"א בפת בפ"ע יאמר ע"ז לאפויי וכו' וע"ז לטלטל וכו' ופשוט דפ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אפי' אם אמר על שניהם על מצות עירוב יצא והוא שנתכוון על שניהם.
סעיף קטן ה
ה) ואם יש לו הרבה ע"ח בבת א' או עירובי מבואות וכגון שהיה משולח מאנשים הרבה לכ"ע מברך על מצות עירוב דהכל מין א' שכנה"ג שם א"ר שם.
סעיף קטן ו
ו) שם. מחצירות למבוי, ר"ל כלים ששבתו בבתים והוליכום לחצר מותר להוציאם למבוי דאלו כלים ששבתו בחצר בלא"ה מותר להוציאם למבוי דחצר ומבוי רשות א' לכלים ששבתו בתוכם כמ"ש לעיל רסי' שע"ב יעו"ש
סעיף קטן ז
ז) שם הגה. ומהם לבתים. ואע"ג דהכא מיירי בשיתופי מבואות מ"מ הא סומכין על שיתוף במקום עירוב כמ"ש סי' שפ"ז מ"א סק"א ור"ל דאם משתתפין בפת ורוצין לסמוך עליו גם משום עירובי חצירות דמועיל כמ"ש סי' שפ"ז אז אומרים עליו ג"כ ומהם לבתים וכ"כ הר"ז.
סעיף קטן ח
ח) שם. בשעה שמקבץ אותו וכו' כבר כתבנו ע"ז לעיל סי' שס"ו סעי' ט"ו קחנו משם:
סעיף קטן ט
ט) שם. או בשעה שמזכה להם. פי' דאם מזכה משלו על כל בני מבוי אז מברך בשעה שמזכה להם ע"י אחר. ועיין לעיל סי' שס"ו אות קל"ב:
סעיף קטן י
י) שם הגה. ושכחו ולא ברכו וכו' גם זה נתבאר לעיל סי' שס"ו סעיף ט"ו וגם נוסח בדין עירובא כתוב שם וקחנו משם:
סעיף קטן יא
יא) ואם עירבו משנה לשנה וניתוספו דיורין אני רגיל לערב אח"כ בכל ע"ש. ליקוטי מהרי"ו סי' ג' כנה"ג. ואינו אלא לחומרא בעלמא כי די במה שיאמר בתחלת הנחת העירוב ולכל מי שיתוסף וכו' כמ"ש לעיל סי' שס"ו סעיף ט' יעו"ש ובדברינו לשם ובאות קל"ג:
עמוד הקודםעמוד הבא