התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תפה
הרב יעקב חיים סופר
סימן תפה
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] אמר שבועה שלא אוכל מצה וכו' והטעם משום דשבועה חלה לבטל את המצוה בשב ואל תעשה בכולל הלכך הך שבועה מגו דחיילא אמצה דכל השנה חיילא נמי אמצה דלילי פסח ב"י בשם הרן. ט"ז סק"א. מ"א סק"א. ח"י או' א'.
סעיף קטן ב
ב) שם. אמר שבועה שלא אוכל מצה וכו' ומשמע אף שנשבע בליל פסח עצמו כל שכלל מצה רשות שלא לאכול כל ימי הפסח חייל השבועה. מש"ז או' א' ער"ה או' א' מ"ב או' א' ועיין ח"י שם.
סעיף קטן ג
ג) שם. אסור לאכול מצה וכו' ומ"מ ראוי שישאל על שבועתו כדי לקיים המצוה. ומ"ש הבאה"ט וכופין אותו לשאול על שבועתו אינו מדוקדק דלא אמרו כן אלא בנשבע לעבור על מצות דרבנן כמ"ש לקמן או' ח' יעו"ש.
סעיף קטן ד
ד) שם. אמר שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל וכו' דכיון דליכא כולל אין שבועה חלה לבעל את המצוה. ב"י בשם הר"ן. ולוכא למימר כיון שהזכיר סתם ליל פסח הוי איסור כולל וחיילה שבועה דהא י"א שזמנה כל הלילה כמ"ש לעיל סי' תע"ז או' ט' ואף לדעת הסוברים שזמנה עד חצות י"ל כיון שהזכיר ליל פסח דעתו על זמן חיובא ועל מצת מצוה וע"כ לא חלה שבועה לבטל המצוה.
סעיף קטן ה
ה) ואם אמר שבועה שלא אוכל מצה זו אסור אפי' לית ליה אחריתא ויתירו לו שבועתו. מו"ק.
סעיף קטן ו
ו) שם. שלא אוכל מצה בליל פסח וכו' ודע דאף שהזכיר ליל פסח בפי' אם כלל גם שאר הימים חיילא שבועה בכולל ודלא כתירוץ ריצב"א שכתבו התו' בשבועות דף כ"ד. וכן דעת הריב"ש סי' צ"ח וסי' שצ"ה וכן מסיק מהר"א ששון סי' קצ"ז יעו"ש. ער"ה או' ג'.
סעיף קטן ז
ז) ואם אמר שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח ושלא אעלה לגג כיון שהם פעולות חלוקות לא אמרינן מגו דחיילא על עליית הגג חיילא נמי על אכילת מצה משום דהו"ל כאלו מזכיר שבועה ע"כ פעולה ופעולה. הריב"ש סי' קנ"ט יעו"ש. וכן אם אמר שלא אוכל מצה בליל פסח ולא אעלה על ערש יצועי שהוא מטה המוצעת הראוי לו לליל פסח להיסב עליה אעפ"י שהוא צורך לאותה הלילה שצריך הסיבה כיון שהם פעולות חלוקות לא אמרינן מגו דחייל על הסיבה שהיא מדרבנן חל נמי על דבר מצוה דאורייתא. יפ"ל ח"ג או' א'.
סעיף קטן ח
ח) ואם נשבע שלא לאכול מרור בליל פסח כיון דאכילת מרור בזה"ז דרבנן שבועה חלה עליו דשבועה חלה על מצות דרבנן בשב וא"ת כדאיתא ביו"ד סי' רל"ט סעי' ו' יעו"ש. וכתב הב"ח דהנשבע על מצוה דרבנן אעפ"י שהשבועה חלה ויכול לעבור עליה בשב וא"ת מ"מ כופין אותו שישאל על שבועתו ולפיכך הנשבע שלא לאכול מרור בליל פסח דהשבועה חלה כיון דאכילת מרור בזה"ז דרבנך היא כופין אותו שישאל על שבועתו אבל בנשבע סתם שלא לאכול מרור ומצה כיון דהשבועה היא בכולל לאו נשבע לבטל את המצוה הוא ואין עליו דין כפייה אבל ודאי ראוי שישאל על שבועתו עכ"ל. והב"ד שכנה"ג בהגה"ט וכתב ודאי שדין ד' כוסות כדין המרור שאם נשבע שלא לשתות ד' כוסות שבועה חלה עליו וכופין אותו שישאל על שבועתו ועי"ש מ"ש לדחות דברי מהר"ש הלוי בתשו' חי"ד סי' י"ד שכתב דאין שבועה חלה עליו יעו"ש. וכן הסכים ח"י או' ג' כדברי השכנה"ג. וכ"כ הפר"ח. חק יוסף או' ד' א"א או' א' ר"ז או' ג' מ"ב או' ג'.
סעיף קטן ט
ט) ואם נשבע שלא לומר הגדה ק"ל נדר אין חל על דיבור הא שבועה חלה וא"כ בכולל חייל או ליל ב' ממצה והגדה חייל ובליל א' לא חייל. א"א שם. ולפי מ"ש לעיל סי' תע"ג או' ק"ל דמה"ת יוצא מצות סיפור יצ"מ מה שאומר בקידוש זכר ליציאת מצרים יעו"ש א"כ אף בליל א' חלה שבועה אם נשבע שלא לומר הגדה וצריך לשאול על שבועתו. ומ"ש דאם נשבע שלא לאכול מצה בליל ב' חייל כ"כ ג"כ הר"ז שם ומ"ב שם. וכתב שם הר"ז ומ"מ ראוי לכופו להתיר שבועתו ע"י שאלה וחרטה ולקיים המצות. וכ"כ מ"ב שם.
סעיף קטן י
י) ואם נשבע שלא להסב במצה למ"ד לא יצא אפ"ה י"ל דהשבועה חלה אף דעבר אדרבנן ולא יצא מה"ת מ"מ אין מושבע ע"ז מהר סיני וכחצי שיעור. א"א שם. ומ"מ יש לכופו להתיר שבועתו ולקיים המצוה כמ"ש באו' הקודם.
סעיף קטן יא
יא) שם. לוקה ואוכל וכו' דהוי שבועת שוא דאין שבועה חל על דבר מצוה אבל אם אמר קונם אכילת מצה עלי בליל פסח אסור דנדר חל על דבר מצוה כמ"ש ביו"ד סי' רט"ו. מ"א סק"ב. חק יוסף או' ג' ר"ז או' א' ואו' ב' ח"א כלל ק"ל או' א' ומ"מ כופין אותו להתיר נדרו ע"י שאלה וחרטה כדי לקיים המצוה כמ"ש ביו"ד שם. ר"ז שם. א"א שם. ומ"ש שם המ"א במי שלא אמר הגדה בליל פסח שאין לו תשלומין כבר כתבנו אותו לעיל סי' תע"ג או' ט"ז קחנו משם.
עמוד הקודםעמוד הבא