התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תפ
הרב יעקב חיים סופר
סימן תפ
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] מתחיל לא לנו וכו' בטור כתוב כוס ד' גומר עליו את ההלל ומתחיל לא לנו. וכ"כ הלבוש ומוזגין לו כוס ד' וגומר עליו את ההלל וכו' וכ"כ הר"ז או' א' אחר ששתה כוס של בהמ"ז צריך למזוג כוס ד' לגמור עליו ההלל וההגדה ומתחיל מלא לנו וכו'.
סעיף קטן ב
ב) שם. מתחיל לא לנו וכו' ואינו מברך על ההלל לפניו ולא על מה שאומרין קודם אכילה ולא על מה שאומרין אחר האכילה כן מסקנת הפו' כמבואר בטור וב"י סי' תע"ג יעו"ש. ח"י או' א' ועיין בדברינו לשה או' ק"ס. והא דחותמין בברכה ביהללוך שבסוף הלל אעפ"י שאין מברכין תחלה עיין תו' ברכות י"ד ע"א שכתבו הטעם לפי שהיא הודאה בעלמא ואפי' שהיא ארוכה קצת תקנו בה חתימה ולא פתיחה כמו אלהי נשמה יעו"ש ובתו' פסחים ק"ד ע"ב כתבו הטעם דברכה שאחר פסוקים א"צ פתיחה שבלא פתיחה ניכרת התחלה יעו"ש.
סעיף קטן ג
ג) שם. וגומר עליו את ההלל. בקול נעים כמ"ש לקמן סי' תפ"ז סעי' ד' וכ"א במדרש שה"ש השמיעיני את קולך זו קריאת הלל בנועם והיינו דאיתמר בזוהר פ' בהעלותך דקמ"ע ע"א וישראל מזמרי ואמרין הללא בקול רם יעו"ש. יפ"ל ח"ב.
סעיף קטן ד
ד) שם. וגומר עליו את ההלל, ומה שקורין אותו מיושב עיין הטעם לעיל סי' תכ"ב או' ג"ן.
סעיף קטן ה
ה) שם. וגומר עליו את ההלל. מי שאירע לו אבל ב"מ ביו"ט שלא נהג אבילתו קודם יו"ט אפ"ה גומר את ההלל. ח"י או' ב' א"ר או' ב' י"א בהגה"ט. מש"ז או' א' וכן הסכים המחב"ר דלא כחק יוסף יעו"ש. וכ"פ ח"א כלל ק"ל בענין הסדר או' ט"ו. מ"ב או' ב' ועיין לעיל סי' תע"ב או' ל"א.
סעיף קטן ו
ו) שם. עד על נהרות בבל וכו' ואין לומר רננו צדיקים וכו' ד"מ. ט"ז סק"א. מ"א סק"א. ח"י או' ג' חק יוסף או' ג' ר"ז או' א'.
סעיף קטן ז
ז) שם. ואז יאמר יהללוך וכו' כ"כ ב"י סי' תפו' בשם מהר"ר מאיר בן עראמה ז"ל וכתב עליו וייטבו בעיני דבריו לצאת ידי ספק ואעפ"י שאינו ממש כמ"ש הפו' מ"מ כיון דנפקי בהכי מידי ספיקא שפיר דמי עכ"ל ולכן פסק כן בש"ע וכ"ה מנהג הספרדים אבל מנהג אשכנזים כמ"ש הטור בסי' זה בשם הרב חיים כהן והרא"ש ובסי' תפ"ו דגומר ההלל ואומר יהללוך ואינו חותם אלא עד עולם אתה אל ואומר הלל הגדול ונשמת וחותם מלך מהולל בתשבחות עכ"ל. וכ"כ מ"א סק"א בשם מהרי"ל. וכ"כ ח"י או' ד' חק יוסף או' ד' ר"ז שם. ח"א שם. ומיהו עיין מ"ב בשער הציון או' ה' שכתב דבאיזה סידורים נדפס כהש"ע ובאיזה כמנהג הזה עכ"ל וא"כ נהרא נהרא ופשטיה.
סעיף קטן ח
ח) שם. ואז יאמר יהללוך וכו' ואם חתם בישתבח יאמר יהללוך אח"כ בלא חתימה. מאמ"ר סי' תפ"א או' ג' וכ"כ הר"ז בסי' זה או' א' וה"ה לבני אשכנז שחותמין בישתבח אם שכח וחתם ביהללוך לא יחתום בא"י בישתבח. ר"ז שם. מ"ב או' ה'.
סעיף קטן ט
ט) שם. ושותהו בהסיבה וכו' ואם שתה בלא הסיבה עיין לעיל סי' תע"ב סעי' ז' ובדברינו לשם או' מ"ח.
סעיף קטן י
י) שם. ושותהו בהסיבה וכו' הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' אומר אחר שתית הכוס שאינו אלא מנהג. רש"ל וב"ח. ומהר"ם היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורים. מ"א סק"א. ח"י או' ה' וכתב וכ"ה המנהג כמ"ש בסידורים. וכ"כ חק יוסף או' ה' ר"ז או' ג'.
סעיף קטן יא
יא) בלילה ראשונה יאמר אז רוב נסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובלילה שנייה יאמר אומץ גבורתך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח. מט"מ סי' תרנ"ט. מ"א שם. מיהו ח"י שם כתב דאין נוהגין כן רק אומרים הכל בשני לילות שוים, וכ"כ חק יוסף שם. וכ"ז למנהג האשכנזים והספרדים יש להם פיוטים אחרים ונהרא ונהרא ופשטיה.
סעיף קטן יב
יב) חסידים ואנשי מעשה אומרים שיר השירים בליל שמורים. של"ה דף ק"ע ע"א. וכ"כ מו"ב סי' ז' או' ר"י שאחר ההגדה (ר"ל אחר גמר כל הסדר) יאמר בקול שמחה שיר השירים כולו בעידן חרותא עת הזמיר הגיע כי כל העולמות עליונים למעלה מאירים ומזהירים עכ"ל ועיין בזוה"ק פ' תרומה דף קמ"ד ע"א שכתב על שיר השירים דאיהו כללא דכל אורייתא כללא דכל עובדא דבראשית כללא דרזא דאבהן כללא דגלותא דמצרים וכד נפקו ישראל ממצרים וכו' יעו"ש וע"כ נוהגין לאומרו ג"כ בכל ליל שבת כמ"ש לעיל סי' ר"ס או' כ"ז יעו"ש. ויש נוהגין לומר בליל פסח אחר שיר השירים פיוט חד גדיא וכו' שגם הוא מדבר בעניין גאולת מצרים ושאר גליות וגאולה אחרונה. ועיין לעיל סי' תכ"ט או' ו'.
סעיף קטן יג
יג) מי שהיה מתלוצץ בליל פסח על פיוט חד גדיא שאומרים בסוף הסדר והשומט שמע ונדהו נדויו נדוי ורב המקום יוכיחנו בטוב עעם וישאל מחילה על חטאיו ויתירנו. חיים שאל ח"א סי' כ"ח. עיקרי הד"ט סי' י"ט או' י"ט.
סעיף קטן יד
יד) שם. ומברך אחריו על הגפן. ופוטר עמו גם את השלישי בברכה אחרונה. לבוש. מ"ב או' ז'.
סעיף קטן טו
טו) שם הגה. ועיין לעיל סי' תע"ב סעי' ז' ר"ל שהכריע שם בהגה דלדידן שאין דרכנו להיסב בכל השנה אין לחזור ולשתות בהסיבה יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן טז
טז) שם בהגה. ולפתוח הפתח וכו' ובפסח מעובין סי' שס"א כתב וז"ל ובס' המנהג מצאתי מנהג בכמה מקומות שאין נועלין החדרים שישנים שם בליל פסח כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל דכתיב ליל שמורים לילה המשומר מששת ימי בראשית ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו מהרה ואנו מאמינים בזה ואית סמך לדבר בירושלמי דכתובות פ' הנושא ויש באמונה זו שכר גדול עכ"ל ואין נוהגין כן להניח פתח פתוח כי שכיח הזיקא דגנבים. ח"י או' ו' ר"ז או' ה' ועיין עוד לקמן סי' תפ"א או' ט"ו.
סעיף קטן יז
טוב) ונוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא. ח"י שם ר"ז שם.
סעיף קטן יח
חי) שם בהגה. אף שלא במקום סעודה. ואף שאינו שותה הד' כוסות במקום אחד אין בכך כלום. ר"ז או' ב' מ"ב או' י"א. ומיהו נראה דלשלא לצורך יש להחמיר יען כי הראב"ד שם חולק והגם דהמ"מ שם פ"ח דין יו"ד החזיק דברי הרמב"ם מן הגמ' מ"מ היכא דליכא צורך טוב להחמיר לצאת אליבא דכ"ע.
עמוד הקודםעמוד הבא