ב) שם. הלואת יו"ט וכו' וה"ה הלואת שבת. ד"מ או' א' ועו"ש או' א' כתב משמע דבשבת אינו ניתן ליתבע מדהשמיט המחבר דין זה לענין שבת אמנם מדברי הגמ' משמע דאין לחלק בין יו"ט לשבת לענין זה. עו"ש או' א' וכ"כ בתשו' א"ו נ"ד ח"א דשבת ויו"ט דין אחד להם. והב"ד ד"מ או' א':
סעיף קטן ג
ג) שם. ניתנה ליתבע בדין. ר"ל שנזקקין לו בב"ד אחר יו"ט אם מסרב לפרוע. לבוש. ומה שהוצרך הש"ע לאשמעינן לפי שבגמ' שבת קמ"ח ע"ב אפליגו בה אמוראי רבה ורב יוסף רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע דאי אמרת ניתנה ליתבע אתי למיכתב ורבה אמר ניתנה ליתבע דאי אמרת לא ניתנה ליתבע לא יהיב ליה ואתי לאימנועי משמחת יו"ט יעו"ש. ופסקו התו' והרמב"ם כרבה וכ"פ בב"י יעו"ש. וע"כ פסק כן בש"ע. וכ"פ הלבוש ושאר האחרונים:
סעיף קטן ד
ד) התוקע כפו לחבירו ביו"ט לפחות לו מחובו חייב לקיים דבריו ואין ראוי לקנסו שאינו דרך מקח וממכר רק דרך שבועה ומתנה. מהר"ם מלובלין סי' ע"ב יעו"ש. עי"ש שם. בגדי ישע:
סעיף קטן ה
ה) שם הגה. ועיין לעיל סי' ש"ז סעי' י"א. ובדברינו לשם בס"ד:
על מנת להוציא את המיטב מהאתר אנו ממליצים להרשם!
הרישום כעת חינם ומאפשר לך לנהל את תוכנית הלימוד שלך, לכתוב הערות אישיות, להשתתף בדיונים על שיעורים ועוד.