סימן תלו
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] המפריש מיבשה לים. קרא אותו המפרש על שם שמפריש ומבדיל עצמו מן הישוב. ועיין לעיל רסי' רמ"ח.
סעיף קטן ב
ב) שם. המפרש מיבשה וכו' ודעתו שלא לחזור לביתו עד לאחר הפסח או שדעתו שלא לחזור לביתו לעולם. ר"ז או' א'.
סעיף קטן ג
ג) שם. ואינו מניח וכו' אבל אם מניח מי שיבדוק א"צ לבדוק דשלוחו של אדם כמותו. ב"ח. פר"ח. עו"ש או' א' ח"י או' ב' א"ר או' א' חק יוסף או' ב' מק"ח או' א' הגר"א. ולכתחלה יש לצוות לאנשים גדולים שיבדקו ובדיעבד אפי' נשים וקטנים כמ"ש לעיל סי' תל"ב או' כ"ד יעו"ש.
סעיף קטן ד
ד) שם. ואינו מניח וכו' ואם מניח שם אשתו כתב הב"ח דלכתחלה אין לסמוך על אשתו ומחויב הוא לבדוק יעו"ש אבל הח"י או' י"ד כתב דאם מניח בביתו אשתו ובניו פשיטא דלא שייך דין זה כלל דהא המה יחזרו ויכניסו שם חמץ ויצטרכו בדיקה לעצמם ומה לו ולבדיקתו עכשיו יקיים מצות ביעור במקום אחר וכ"כ הט"ז בפשיטות רסי' זה יעו"ש. וכ"כ מק"ח או' א' דאפי' מניח אשתו א"צ לבדוק. וכ"כ החמ"מ או' י"א. מאמ"ר או' א' ר"ז או' ב' ולענין ביטול עיין לעיל סי' תל"ד סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן ה
ה) שם. תוך ל' יום וכו' שכבר חל עליו חובת ביעור כיון שדורשין בהלכות פסח. טור. לבוש. עו"ש או' א'.
סעיף קטן ו
ו) שם. זקוק לבדוק. בלילה שלפני יציאתו לאור הנר כמ"ש סי' תל"ג בב"י. ואם שכח לבדוק בלילה יבדוק ביום. מ"א סק"א. ואם חושש שמא יטרד בלילה שלפני יציאתו וישכח יבדוק בלילה שלפניו. ואחר הבדיקה צריך ליזהר שלא להניח שם עוד חמץ וקודם הבדיקה יכבד הבית כמ"ש לעיל ססי' תל"ג.
סעיף קטן ז
ז) שם. זקוק לבדוק. ואסור בכל המלאכות הנז' בסי' תל"א עד שיבדוק. א"א או' א'.
סעיף קטן ח
ח) שם. זקוק לבדוק. נראה דביטול א"צ אלא ימתין עד שיגיע הפסח ויבטל. ט"ז סק"ב. והסכים לדבריו ח"י או' ג' אבל המ"א סק"א כתב כיון דחל עליו חובת בדיקה צריך ג"כ ביטול כתיקון חכמים יעו"ש. וכן הסכים חק יוסף או' ב' והשיג על הח"י שהסכים לדעת הט"ז יעו"ש. וכן הסכים מק"ח או' ב' מאמ"ר או' ג' ר"ז או' א' הגר"א. וכשמבטל יאמר כל חמירא וחמיעא דאיכא בביתא הדין דלא חזיתיה וכו' אחרונים. ועיין לקמן סי' תמ"ה או' ט"ז.
סעיף קטן ט
ט) שם. זקוק לבדוק ואפי' בספק חמץ. עו"ש או' א' מ"א שם. מאמ"ר או' ד' חקת הפסח או' ב' ואם הלך ולא בדק עיין לקמן או' כ"א.
סעיף קטן י
י) שם. הגה. ולא יברך וכו' שעדיין עיקר זמנו לא הגיע. לבוש. וכ"כ האחרונים דלא כפר"ח שכתב לברך. ועיין לקמן או' ט"ל.
סעיף קטן יא
יא) שם. קודם ל' יום א"צ לבדוק. דלא חל עליו תקנת חכמים. והיינו בספק אבל בודאי חמץ צריך לבדוק. ב"ח. עו"ש או' א' מ"א סק"ב. אבל הב"י כתב בשם הר"ן דאפי' בודאי חמץ א"צ לבדוק. וכ"כ הלבוש. וכ"כ הפר"ח. ח"י או' ד' א"ר או' ב' מקח או' ג' מאמ"ר או' ד' ער"ה או' א' חקת הפסח שם.
סעיף קטן יב
יב) שם הגה. וכשיגיע פסח יבטלנו. במקום שהוא. דאל"כ עובר משום בל יטמין הגר"א.
סעיף קטן יג
יג) שם הגה. וכשמגיע פסח יבטלנו. כלומר קודם שעה ששית. ב"י. ב"ח. פרישה או' ב' א"ר או' ד'.
סעיף קטן יד
יד) שם. ואם דעתו לחזור קודם פסח וכו' ומכ"ש אם דעתו לחזור בתוך הפסח. חק יוסף או' ו' ואם הוא מסופק אם יחזור קודם פסח א"צ לבדוק. ער"ה או' ב' חקת הפסח או' ג'.
סעיף קטן טו
טו) שם. ואם דעתו לחזור קודם פסח וכו' היינו יום או יומים. ט"ז סק"ג. אבל המ"א סק"ג כתב דאפי' דעתו לחזור. זמן גדול קודם פסח צריך לבדוק. קודם שיצא. וכ"כ ח"י או' ו' א"ר או' ז' חק יוסף או' ח'. ר"ז או' יי"ד. ומיהו סיים שם המ"א דהכל לפי הענין
סעיף קטן טז
טז) שם. צריך לבדוק וכו' אפי' מר"ה. ב"י ח"י או' ה' חק יוסף שם. ואפי' מספק חמץ. ח"י שם. ועיין לעיל או' ט' ולקמן או' ט"ל
סעיף קטן יז
טוב) שם צריך לבדוק וכו' ואם ביטל דעת הלבוש והב"ח להקל דא"צ לבדוק אבל הפר"ח כתב דאפי' אם ביטל צריך לבדוק ודלא כהב"ח וכ"כ העו"ש או' א' חק יוסף או' ז' מק"ח או' ד' מאמ"ר או' ו'. מיהו הח"י או' ז' כתב בשם הא"ז שבדעתו לחזור קודם פסח דלדעת י"א בסעי' ב' א"צ לבדוק עכ"פ יש לסמוך עלייהו היכא שכבר ביטל. וכן הסכים בא"ר או' ט'.
סעיף קטן יח
חי) שם. דחיישינן שמא יחזור וכו' ודוקא מפרש בים ויוצא בשיירא דדעתו ללכת רחוק חיישינן להצריכו לבער ל' יום קודם לפסח אבל שאר יוצא לדרך לא. ב"י בשם הגהות סמ"ק. פרישה או' א' אמנם המ"א סק"ג כתב דהכל לפי הענין דאפי' בדרך קרובה אם דעתו לחזור יום או יומים קודם פסח צריך לבדוק תחלה דשמא יתאחר ביאתו, וכ"כ א"ר או' ז' חק יוסף או' ח'.
סעיף קטן יט
יט) שם. שמא יחזור ערב פסח בה"ש וכו' פי' ואז לא יוכל לבער החמץ ביו"ט שאין מבערין החמץ ביו"ט ונמצא מקיים החמץ בביתו ביו"ט. עו"ש או' א' ועיין לקמן רסי' תמ"ו.
סעיף קטן כ
ך) שם. וכן העושה ביתו אוצר וכו' כלומר שנשתמשו שם חמץ ואח"כ רוצה להניח שם עצים או דבר אחר. מ"א סק"ד. אבל דעת רש"י והר"ן דאיירי אפי' ביש תחתיו חמץ ידוע. חק יוסף או' ט' ועיין לעיל או' י"א:
סעיף קטן כא
כא) שם. זקוק לבדוק ואח"כ כונס וכו' ואם לא בדק קודם צריך לפנות האוצר ולבדוק. דרשות מהרי"ל. ואפשר דה"ה להיוצא בשיירא תוך ד' ולא בדק צריך לחזור לביתו או לשלוח שליח שיבדוק. מ"א סק"ה. אמנם הרב חק יוסף השיג על דברי המ"א הנז' דהא כתב הטור והש"ע סעי' ב' אבל אם דעתו לחזור בתוך הפסח צריך לבדוק אפי' מר"ה ואם שכח ולא בדק יבטל כשיגיע הפסח וכו' הרי להדיא שא"צ לשלוח שליח יעו"ש. וכ"כ המק"ח או' ו' מאמ"ר או' ב' ומ"מ אם אפשר יש לעשות שליח במכתב שיבער לו החמץ מביתו ואם לא אפשר יש לסמוך על הביטול כשיגיע פסח. ועיין לקמן סי' תמ"ד סעי' ז'.
סעיף קטן כב
כב) שם. ואח"כ כונס וכו' ולכן מקום שמסדרין בו עצים נכון למכור המקום עם החמץ שבתוכו כי בית העצים צריך בדיקה ולפעמים מסדרים עצים תוך ל' שצריך לפנות ולבדוק מק"ח. שם.
סעיף קטן כג
כג) שם ואח"כ כונס וכו' ומיהו יכול לזרוע קודם פסח ולא חיישינן שיתחמץ ויותר יש להקל ממפולת ואוצר ומהני בזה ביטול אף להפו' דלחמץ לא מהני ביטול תשו' מאהבה ח"ב סי' ר"ן יעו"ש. ועיין בתשו' חת"ס סי' ק"ד שכתב בחטים הזרועים בקרקע יום יומים קודם הפסח שנוהגין למכרן ואם שכח ולא מכר שאין גידולין נאסרין בדיעבד דהוי ס"ס ספק שמא נתחמצו ואם ת"ל שנתחמצו שמא נפסלו מאכילת הכלב יעו"ש. והב"ד. פ"ת. בסי' זה ובסי' תס"ז.
סעיף קטן כד
כד) שם. צריך לבדוק וכו' דחיישינן שמא לא יכלה לפנותו וישאר שם חמץ מכוסה בפחות מג"ט ואח"כ יטרד ולא יבדוק עוד. מ"א סק"ו.
סעיף קטן כה
כה) שם. א"צ לבדוק. דהוי כחמץ שנפלה עלה מפולת שא"צ לבער. ב"י בשם הר"ן. עו"ש או' א' ועיין לעיל סי' תל"ג סעי' ח'.
סעיף קטן כו
כו) שם. א"צ לבדוק. אבל בחמץ ידוע צריך לבער. מ"א סק"ז אבל הח"י או' ח' השיג עליו וכתב דגם בחמץ ידוע א"צ לבערו וכ"כ חק יוסף או' י"ב. מק"ח או' ז' ועיין לעיל או' י"א.
סעיף קטן כז
כז) שם א"צ לבדוק. רק כשיגיע פסח יבטל כל חמץ שיש שם. חמ"מ או' ז'. ואם לא ביטל קודם זמן איסורו צריך לפנותו ולבער החמץ שתחתיו. חמ"מ שם או' י"ב.
סעיף קטן כח
כח) שם הגה. ואוצר חטים וכו' ומיירי שהיו שם חטים מחומצים ואח"כ הניח האוצר עליהם ואפ"ה אם נעשה קודם ל' א"צ לבער אבל אם הניח החטים ואח"כ נתחמצו החטים מלחות הבור אפי' נעשה תוך ל' א"צ לפנותו דבשעה שהניח החטים עדין לא היה שם חמץ ועכשיו הוי כחמץ שנפלה עליו מפולת וכ"ש כשיש ספק אם נתחמצו. מ"א סק"ח. כן הסכים חק יוסף או' י"ד. ר"ז או' י"ז. ומ"ש בזה הט"ז סק"ד עיין מה שהשיגו עליו האחרונים.
סעיף קטן כט
כט) שם בהגה. אסיר להנות וכו' ואפי' למ"ד בחמץ שנפלה עליו מפולת דשרי אפשר דהא גרע טפי דהתם ממילא הוא שנמצא שלא היה בדעתו לפנות הגל ולחטט אחר הפסח אבל כאן דעתו לפנות בורו. הרשב"א. מ"א סק"ט. א"ר או' ט"ו. חק יוסף או' ט"ו.
סעיף קטן ל
ל) שם בהגה. ואם אין שם חמץ ידוע. ר"ל בעת שהניח מלמעלה האוצר אינו ידוע אם היה אז בקרקעיתו חטים מחומצים בודאי. מ"ב או' ח"י.
סעיף קטן לא
לא) שם. אלא ספק וכו' בתשו' הרשב"א ח"א סי' ע' מבואר הדבר דהוי ס"ס דשמא לא נתבקעו ואם ת"ל נחבקעו שמא נפסדו לגמרי מאכילת כלב יעו"ש. חקת הפסח או' ד' ועיין לקמן סי' תס"ז סעי' ז':
סעיף קטן לב
לב) שם בהגה. למכור האוצר כך ביחד. אחר הפסח. וא"צ לבדוק מספק אם ישנן שם מחומצים כדי להשליכם שלא ליהנות מהם. לבוש. והטעם דהא אפי' אם ימצא ג"כ מותר משום ס"ס כמ"ש באו' הקודם. ומיהו דוקא אחר הפסח מותר למכור בכה"ג אבל לא בחו"ה משום דאז איסורו במשהו.
סעיף ב'
סעיף קטן לג
לג) [סעיף ב'] וי"א דקודם וכו' זהו דעת רש"י וסיעתו דס"ל דלא חיישינן אם דעתו לחזור קודם הפסח שיבא בה"ש דכיון דדעתו לחזור קודם הפסח ודאי דיקדים את עצמו לדבר ויבא לביתו בזמנו כדי שיוכל לבדוק היטב אחר החמץ וע"כ לא הצריכוהו חכמים לבדוק מקודם יציאתו כמבואר בב"י וכ"כ העו"ש או' ב'.
סעיף קטן לד
לד) שם. וי"א דקודם וכו' הלבוש השמיט סברת י"א זה ומשמע דדעתו לפסוק לחומרא כסתם הש"ע וכתב עליו הא"ר או' ו' דשפיר עביד שהשמיט הי"א שהביא בש"ע דבדעתו לחזור קודם פסח א"צ בדיקה כי רוב הפו' ס"ל דצריך יעו"ש. ועיין לעיל סי' י"ג או' ז' שכתבנו דכל היכא שסותם הש"ע לחומרא ואח"כ מביא י"א לקולא שדעתו לפסיק כסתם ורק בשעת הדחק יש לסמוך אי"א להקל יעו"ש.
סעיף קטן לה
לה) שם. כיון שהוא קודם שלושים יום. משמע אבל אם הוא בתוך ל' יום צריך לבדוק אף אם דעתו לחזור קודם פסח. מיהו הט"ז סק"ה כתב בשם הגהת סמ"ק דאפי' בתוך ל' א"צ לבער כיון שדעתו לחזור קודם פסח יעו"ש. אבל הח"י או' יו"ד הסכים לדברי הש"ע וכתב ודלא כמ"ש הט"ז בשם הגהת סמ"ק יעו"ש. וכ"כ חק יוסף או' ח"י. מק"ח או' ט' וכ"ש אם אין דעתו לחזור כלל קודם פסח שצריך לבדוק לכ"ע.
סעיף קטן לו
לו) שם הגה. ושיגיע פסח יבטלנו. היינו ד"ס לא בא לביתו קודם פסח יבטלנו במקום שהוא קודם שעה ששית וכמ"ש לעיל או' י"ב ואו' י"ג יעו"ש:
סעיף קטן לז
לז) שם. אבל אם דעתו לחזור בתוך הפסח וכו' אף שכתבנו לעיל בש"ס הגהת סמ"ק לחלק בין שאר יוצא לדרך שא"צ לבדוק משא"כ מפרש ויוצא בשיירא מ"ם כאן אין לחלק כיון שדעתו לחזור בתוך הפסח ובכל ענין צריך בדיקה כדי שלא יעבור בב"י וב"י. ח"י או' י"ב. מק"ח או' יו"ד. ועיין לעיל או' ח"י.
סעיף קטן לח
לח) שם. צריך לבדוק וכו' דכשיבא בפסח לאו ברשותיה קיימא דליבטליה וכשרואהו עובר עליו. רש"י. מ"א ס"ק י"א.
סעיף קטן לט
טל) שם. אפי' מר"ה פי' אפי' אם יוצא מתחלת השנה כגון אם יוצא אחר הפסח זקוק לבער. ב"י. עו"ש או' ב' ח"י או' י"ג. א"ר או' י"א. וכ"כ האחרונים. ואז אין לברך כלל על הבדיקה כדאיתא רסי' זה והב"ח הכריח דתוך ל' יום יש לברך על הבדיקה ובשכנה"ג חולק עליו דאין לברך כלל וכן עיקר ובספק ברכה שומעין להקל. ח"י שם. מק"ח או' י"א.
סעיף קטן מ
מ) שם אפי' מר"ה. ואפי' מספק חמץ. מק"ח שם. ועיין לעיל או' ט.
סעיף קטן מא
מא) שם. ואם שכח ולא בדק וכו' משא"כ אם בדק היה צריך לבטל בשעת הבדיקה. מ"א ס"ק י"ב, ועיין לעיל או' ח'.
סעיף קטן מב
מב) שם. ולא יברך על הביטול. דכיון דעיקר הביטול בלב דאפי' מחשב בלבו סגי אין מברכין על דברים שבלב. טור. לבוש. וכן הסכים הב"ח. עו"ש או' ב' מ"א ס"ק י"ג. חק יוסף או' כ"א. ר"ז או' י"א. ואף לדעת הר"ן דלא סגי ביטול בלב (וכמ"ש לעיל ס' תל"ג או' נ"ז) אין ראוי לברך על הביטול. עו"ש שם.
סעיף קטן מג
סעיף ג'
מג) שם הגה. גה אשתו תבדוק וכו' עיין לעיל או' ד' וססי' תל"ד ולקמן סי' תל"ז סעי' ד'.
מג) [סעיף ג'] א"צ לבער וכו' דכיון דהעכו"ם נכנס לבית זוכה ג"כ בחמץ שהרי הישראל הפקירו. מ"א ס"ק ט"ו. ואף שאין נכנס בו שום אדם אין מחוייב כיון שהוא בית כותי. א"ר או' י"ז.
סעיף קטן מד
מד) שם. שהרי יקיים וכו' הוא או בעה"ב דהוי כשלוחו. ח"י או' ט"ז. א"ר שם. חק יוסף או' כ"ד. ר"ז או' ך'.
סעיף קטן מה
מה) שם. אבל אם הוא מפרש וכו' ולפי מה שפסק הרב לעיל ססי' תל"ג דהכיסים ובתי הידים של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכים לבדוק א"כ אף יוצא בשיירא ומפרש ג"כ אפשר לו לקיים מצות ביעור ובדיקה בזה ואפשר לומר כיון דכתיב תשביתו שאור מבתיכם עיקר המצוה לבדוק ולבער החמץ מהבית ממש. ח"י או' י"ז. וכ"כ ח"א כלל קי"ט או' ח"י. ועיין בדברינו לשם סוף סי' תל"ז:
סעיף קטן מו
מו) שם יש מי שאומר וכו' הא דכתב זה בשם יש מי שאומר משום די"א שא"צ כשנכנס בו עכו"ם כמ"ש אח"כ בהגה.
סעיף קטן מז
מז) שם. וצריך לבער בית העכו"ם וכו' משמע דבבית ישראל א"צ לבער דעל השני חל חובת ביעור. מ"א ס"ק ט"ז. ח"י או' ט"ו. א"ר או' ח"י. חק יוסף או' כ"ג. מק"ח או' י"ב. חמ"מ או' ט' ר"ז או' כ"א ח"א כלל קי"ט או' ח"י. וה"ה כשיוצא מבית עכו"ם לשיירא וישראל אחר נכנס תחתיו לבית זה שא"צ לבדוק בתוך ל' דהא אותו ישראל יבדוק החמץ הנשאר מישראל הראשון. ט"ז סק"ז.
סעיף קטן מח
מח) שם הגה. אעפ"י שהעכו"ם יכנס לבית בפסח. ויביא שם חמצו וכ"ש אם לא יכנס בו העכו"ם שצריך לבדוק.
סעיף קטן מט
מט) שם בהגה. וי"א שא"צ וכו' וכ"ה דעת הט"ז סק"ז והפר"ח והר"ז או' כ"א. אבל הב"ח הסכים כדיעה ראשונה שהביא הש"ע. וכ"נ דעת העו"ש או' ב' א"ר או' י"ט. וכ"ה דעת הש"ע שלא הביא דיעה זו.
סעיף קטן נ
נ) שם בהגה. וי"א שא"צ וכו' שהרי הגוי יטלנו ואין לך הפקר וביטול גדול מזה. לבוש.
סעיף קטן נא
נא) שם בהגה. וי"א שא"צ וכו' אבל כשמפנהו ואין נכנס בו שום אדם אם הוא תוך ל' יום חל עליו חובת ביעור. מ"א ס"ק י"ז. וכן הסכים חק יוסף או' כ"ה והשיג על ח"י שהקשה על מ"א יעו"ש.
סעיף קטן נב
בנ) ומי שדר בבית עכו"ם בליל י"ד ודעתו למחר ידור בבית עכו"ם אחר ששכר כבר בבית ב' ודאי חייב לבדוק בלילה אף שלא לקח המפתח דבפסח החמץ בביתו ובית שדר בלילה ג"כ חייב לבערו ויברך לבדוק בבית שני ואח"כ ילך לכאן על סמך ברכה מאחר שדר בליל י"ד כאן ועדיין חמץ שלו חל עליו כאן בדיקה אבל לא יברך כאן. או יעמיד שליח. מש"ז ססי' זה.
סעיף קטן נג
גנ) ואותן שמוכרים ביתם עם החמץ שבהם בע"פ לעכו"ם צריכים לבדוק החמץ בליל י"ד דהא עדיין לא מכר הבית ויש לו בית בשעה שחייבוהו חכמים בבדיקה אם לא שימכור הבית בי"ג. מק"ח או' ד'. אמנם בתשו' בנין עולם סי' ך' חולק עליו ודעתו שא"צ בדיקה דבזה עצמו שמוכר למחר לעכו"ם מקיים תשביתו וביעור יעו"ש. וכן בתשו' חת"ס סי' קל"א דעתו להקל כשמקיים מצות בדיקה בשאר החדרים יעו"ש. וכ"כ בס' א"א דמסתברא להקל וכן פשט המנהג יעו"ש. אך צריך לבאר בשעת המכירה שמוכר לו החדר וכל החמץ שיש בו כדי לכלול גם החמץ שבחורין ובסדקין ומ"מ היותר טוב למכור ביום י"ג כדי לצאת אליבא דכ"ע.
סעיף קטן נד
דנ) וכתבו האחרונים כל ל' יום צריך לעיין בכל דבר שעושה שלא ישאר בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו בנקל. וכבר כתבנו זה לעיל סי' תל"ג או' ל"ב ועי"ש או' ל"א.
עמוד הקודםעמוד הבא