התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תפג
הרב יעקב חיים סופר
סימן תפג
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] מי שאין לו יין וכו' ומי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש דהא י"א דבהמ"ז אינה טעונה כוס ואם יש לו שנים יקח לקידוש ולבהמ"ז ואם יש לו ג' יקח לקידוש ועל כוס שני יאמר ההגדה עד גאל ישראל ועל השלישי יברך בהמ"ז ואח"כ יאמר חצי הלל בלא כוס. מ"א ריש הסי' מיהו ח"י או' ב' כתב דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק ב' כוסות יקיים כוס א' עד ליל שני יעו"ש אבל הא"ר או' א' כתב להשיג עליו יעו"ש וכ"כ חק יוסף או' א' דנראה לו כדעת מ"א דהא ליל שני אינו אלא משום ספיקא א"כ עדיפא לעשות המצוה מן המובחר בליל ראשון יעו"ש. וכ"ה דעת המאמ"ר או' א' כדברי מ"א. וכ"פ הר"ז או' ה' ח"א כלל ק"ל או' י"ז. מ"ב או' א' ועיין לעיל סי' תע"ד או' ח'.
סעיף קטן ב
ב) ואם יש לו מע"ד חמר מדינה וב' כוסות יין י"ל דיקח כוס א' לקידוש וג' דבש לליל א' וכן ליל ב'. א"א ריש הסי'.
סעיף קטן ג
ג) כתב ב"י בשם א"ח מי שעושה סדרו על הפת אונו מברך לא גאלנו ולא יהללוך כי שתיהן ברכה של כוס עכ"ל. אבל פה בש"ע כתב כדברי הרי"ף שאומר גאל ישראל ונ"ל הטעם דההגדה נתקנה על המצה שעונין עליה דברים הרבה אבל יהללוך לא יאמר בחתימה. מ"א ריש הסי' וכ"כ ח"י או' ד' דיהללוך לא יאמר בחתימה להלל שנתקן על הכוס. וכ"כ א"ר או' ג' חק יוסף או' ה' א"א ריש הסי' ברכ"י או' ב' ר"ז או' ה' ח"א שם. מיהו בד"מ כתב דאף ביהללוך הוא סברא רחוקה שלא לאומרה משום שאין לו כוס דהא בבהכ"נ אמרינן אותה אחר הלל בלא כוס וה"ה כאן עכ"ל וכ"ה דעת הפר"ח והנה"ש. וכ"כ בתשו' שאילת שמואל סי' ל"ו. וכן הסכים המאמ"ר או' ו' יעוש"ב. ומ"מ נראה כיון דאיכא פלוגתא בזה יש לאומרה בלא שם ומלכות והאומרה בשם ומלכות אין מזניחין אותו.
סעיף קטן ד
ד) מי שאין לו יין וכו' נראה דמיירי במקום שאין יין מצוי או שא"א ללוות או למכיר מלבושיו דאי לאו הכי היה צריך ללוות או למכור מלבושיו ולקנות יין לד' כוסות כמ"ש לעיל סי' תע"ב סעי' י"ג ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן ה
ה) שם. מי שאין לו יין וכו' ועיין לעיל סי' תע"ב או' ע"ז שכתבנו דמי שאין לו יין יוצא במי שריית צמוקים יעו"ש.
סעיף קטן ו
ו) שם. שמברך המוציא. מירי דהוה אבפה"ג דקדים לקידוש. ב"י בשם הר"ן. לבוש.
סעיף קטן ז
ז) שם. שמברך המוציא. דהיינו שיטול ידיו תחלה ומברך ענט"י ואח"כ המוציא. ואם חל בשבת אומר תחלה יום הששי ויכולו השמים וכו' כמ"ש לעיל סי' רע"א סעי' יו"ד ואח"כ המוציא.
סעיף קטן ח
ח) וקודם קידוש יבצע מצה האמצעית לשנים חציה יצניע לאפיקומן וחציה ישים בין ב' השלימות ויאחז שלשתן בידו דהיינו שיאחז בעליונה מלמעלה ובתחתונה מלמטה והפרוסה ביניהן ויברך המוציא ואח"כ יכול להשמיט ידו מתחת התחתונה ויניח ב' ידיו ע"ג העליונה ויאמר קידוש היום ושהחיינו ואם חל במו"ש אומר יקנה"ז (ר"ל דלאחר הקידוש אומר נר הבדלה זמן כמו אם היה יין) ואח"כ יאחז בעליונה ובפרוסה שתחתיה ויברך על אכילת מצה ויבצע משתיהן יחד ויאכל כזית מזה וכזית מזה כמ"ש בסי' תע"ה ועי"ש הטעם לכל זה. ר"ז או' א' וכ"כ המאמ"ר בססי' זה. ועיין באו' שאח"ז.
סעיף קטן ט
ט) שם. ובוצע. וזהו לדעת הרי"ף דס"ל דא"צ אלא ב' מצות אחת פורסה לב' ומברך על חציה המוציא ועל אכילת מצה וחציה השני לאפיקומן והשלימה לכריכה כמ"ש הטור בסי' תע"ה יעו"ש. אבל אנו שלוקחין ג' מצות כתב המ"א סק"ב שיבצע האמצעי קודם קידוש (ר"ל קודם נט"י והמוציא) דהא מספקא לן אם צריך לברך המוציא על פרוסה כמ"ש סי' תע"ה יעו"ש. וכ"כ ח"י או' ג' מיהו הא"ר או' ב' כתב דגם לדעת הש"ע והלבוש דלוקחין ג' א"צ לפרוס קודם קידוש יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל ק"ל או' י"ז. אבל חק יוסף ב' הסכים לדברי המ"א. וכ"כ א"א או' א' נה"ש או' א' וכ"ה דעת הר"ז כמ"ש באו הקודם.
סעיף קטן י
י) שם. ומניח ידיו עליו וכו' שכוון שמקדש עליו מצוה לאחזו בידו כשם שאוחז בכוס שמקדש עליו ובתר דגמר קידושא מברך לאכול מצה משום דקידוש תדיר טפי. ב"י בשם הר"ן. לבוש.
סעיף קטן יא
יא) שם. עד שגומר הקידוש. ואם אח"כ הביאו לו יין אחר שכבר קידש על הפת יאמר ההגדה עד ומשעבוד לגאולה ולא יסיים ונאמר לפניו הללויה רק יתחיל ברכת אשר גאלנו וגומר ויברך בפה"ג וישתה כוס ראשון ואח"כ יאמר הללויה וגו' כל חצי ראשון של הלל ויברך בפה"ג (והיינו למנהג אשכנז שמברכין על כל כוס וכוס כמ"ש לעיל סי' תע"ד) וישתה כוס ב' וטעם לזה כדי שיאמר איזה שבח על כל כוס וכוס דג"מ.
סעיף קטן יב
יב) שם. ומברך על אכילת מצה ואוכל. ב' זיתים אחד מהשלימה להמוציא ואחד מהפרוסה לאכילת מצה כמ"ש לעיל או' ח' וסי' תע"ה סעי' א, ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן יג
יג) שם, ואח"כ אוכל שאר ירקות. היינו כרפס ומטבלו בחומץ או במי מלח כמ"ש לעיל סי' תע"ג סעי' ו' יעו"ש אבל א"צ ליטול ידיו שכבר נטל ידיו לסעודה קודם קידוש. לבוש. א"א או' ב' ועיין באו' שאח"ז.
סעיף קטן יד
יד) שם. שאר ירקות. ומברך עליהם בפה"א דהוי כדברים הבאים שלא מחמת הסעודה כיון שאין מלפתין בהם הפת. לבוש. וכ"מ בהרא"ש ובמרדכי שדוקא מרור שהוא חובה לאכול עם המצה י"א דמצה פוטרתו אבל לא בשאר ירקות אבל בתו' משמע קצת דגם ירקות פת פוטרתן. ומ"מ נ"ל דיש לברך עליהם דאותן ירקות שאנו אוכלין דהיינו פיטרזי"ל אין ממשיכין תאות המאכל מ"א סק"ב. וכ"כ א"א או' ב' דטוב יותר כאן לברך על פיטר זי"ל להוציא נפשיה מפלוגתא. וכ"כ הר"ז או' ב' דיברך עליהם בפה"א אם הם ממיני ירקות שאין דרך ללפת בהם את הפת שאין ברכת הפת פוטרתן כמ"ש סי' קע"ז יעו"ש. ולפי מ"ש לעיל סי' תע"ג או' מ"ט דלפי דברי האר"י ז"ל צריך ליקח דוקא כרפס יעו"ש א"כ יש לברך בפה"א על איזה פרי ולכוין לפעור את הכרפס וגם את המרור ואח"כ יעשה הטיבול בכרפס.
סעיף קטן טו
טו) שם. ומסלק השלחן. כאלו גמרו לאכול והרי עדיין לא גמרו ומתוך כך ישאלו התינוקות. לבוש. ועיין לעיל סי' תע"ג ססעי' ו' ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן טז
טז) שם. ואומר מה נשתנה וכו' ה"ה שאומר הא לחמא עניא ג"כ ודלא כחק יוסף. ברכ"י או' א' מאמ"ר או' ה' מ"ב או' ה'.
סעיף קטן יז
טוב) שם. עד גאל ישראל. ולענין יהללוך עיין לעיל או' ג' וחולה שאינו יכול לאכול לא מצה ולא ד' כוסות מ"מ מברך אשר גאלנו אבל לא יאמר תיבות לאכול בו מצה ומרור רק והגיענו הלילה הזה כן ה' אלהינו יגיענו וכו' ח"א כלל ק"ל או' י"ז.
סעיף קטן יח
חי) שם. ומברך על המרור וכו' ומטבלו בחרוסת כמ"ש לעיל סי' תע"ה סעי' א' ולענין נטילה שנית אחר ההגדה כשגומר סעודתו מסיק המאמ"ר בססי' זה דנוטל ידיו ומברך ענט"י ואם בריא לו שלא טינף ידיו ולא אסח דעתיה א"צ ויטול בלא ברכה לטיבול שני ואוכלו וכורך מצה ומרור וגומר סעודתו עכ"ל. ועיין לעיל סי' תע"ה או' א'.
סעיף קטן יט
יט) שם הגה. בלא ברכה. ר"ל אע"ג דהפסיק בין הברכה בהגדה א"צ לחזור ולברך. ביאורי הגר"א.
סעיף קטן כ
ך) שם בהגה. ובמקומות שנוהגים לשתות וכו' עיין לעיל סי' תס"ז סעי' ח' בהגה.
סעיף קטן כא
כא) שם בהגה. יש לסמוך אמאן דאמר שמקדשין וכו' וכ"כ רש"ל בשם הגאון מה"ר משה יניק שאם אין לו יין שלא יקדש על הפת לשנות הסדר אלא יעשנו על מי דבש כי נפלו כמה דעות חלוקות בענין סדר על הפת וק"ל עכ"ל והב"ד הב"ח.
סעיף קטן כב
כב) שם בהגה. אם הוא חמר מדינה וכו' ואפי' במקום שכל השנה אין רוב שתיית העם במי דבש מ"מ אם בפסח רוב שתייתם ממנו נקרא חמר מדינה. מ"א סק"ג מיהו ח"י או' ה' כתב דאין להקל כ"א דוקא במקום שרגילין לשתותו כל השנה יעו"ש. אבל הא"ר או' ד' הסכים לדברי מ"א. וכ"ה דעת חק יוסף או' ז' וכ"פ הר"ז סי' תע"ב או' כ"ח. ח"א שם. מ"ב או' י"א.
סעיף קטן כג
כג) שם בהגה. אם הוא חמר מדינה וכו' וה"ה אם שתיית רוב ההמון לקרי"ץ או עפי"ל טרנ"ק מותר ליקח אותו לד' כוסות אם אין לו מע"ד ויין. מ"א שם. מיהו הר"ז שם או' נ"ט כתב להחמיר בזה אבל הא"ר שם כתב כדברי מ"א וכ"כ ח"א שם. מ"ב שם.
סעיף קטן כד
כד) ולענין ברכה ראשונה שמנהג בני אשכנז לברך על כל כוס וכוס כמ"ש לעיל סי' תע"ד הכא א"א או' ג' מסתפק אם לברך ג"כ על כל כוס וכוס או דוקא על כוס א' וכוס בהמ"ז יעו"ש. וע"כ נראה דיש לברך דוקא על כוס א' ויכוין לפטור את הב' ויברך על כוס בהמ"ז ויכוין לפעור את הד' ועיין בדברינו לשם ודוק.
עמוד הקודםעמוד הבא