התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תרנג
הרב יעקב חיים סופר
סימן תרנג
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] הדם של מצוה אסור להריח בו וכו' לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הקצה כל שבעה כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות וע"כ אין להריח באתרוג כל שבעה. ט"ז סק"א. והוא מדברי הטור והלבוש:
סעיף קטן ב
ב) ואותן המריחין כשמברכין על הנטילה מנהג שיטות הוא. ב"י בשם הסמ"ק. לבוש. ט"ז שם:
סעיף קטן ג
ג) שם. הדס של מצוה אסור להריח בו וכו' אפי' בשבת דהוקצה לכל ז' אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהגה סי' תרנ"ח סעי' ב' דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד. מ"א ריש הסי' א"ר או' א' י"א בהגה"ט. א"א ריש הסי' ח"א כלל ס"ו או' י"ג. מ"ב או' ב' והטעם כתב הלב"ש דהמחלוקת אם לברך על ריח האתרוג בחג הוא בססי' רי"ו והטעם כתב שם המ"א דלאו לריח עומד אלא למציה ממילה בשבת לכ"ע מריח ומברך עכ"ל וכ"כ המחה"ש. מיהו דעת המט"י והמאמ"ר דגם בשבת אין לברך על האתרוג כמ"ש באו' שאח"ז:
סעיף קטן ד
ד) ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו (באתרוג) בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מידי אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו בהי' רי"ו סעי' ב' וכ"מ מל' סמ"ק. מ"א שם. וכ"כ לעיל בסי' רי"ו ס"ק כ"א בשם רש"ל יעו"ש וכ"ה דעת ח"א שם אבל הא"ר או' ב' כתב להשיג על דברי המ"א הנז' וכתב דכל היום אסור לברך עליו יעו"ש וכ"כ לעיל סי' רי"ו או' כ"ב. וכ"כ המט"י להשיג על דברי המ"א הנז' ומסיק ועכ"פ דלדעת הש"ע יש למנוע מלהריח כלל באתרוג אף אחר נטילה ואף בשבת ודלא כמ"א יעו"ש. וכ"כ המאמר או' ג' וכ"כ המש"ז או' א' דלדעת הט"ז אף שלא בשעת נטילה אין מברכין עליו ואף בשבת כ"א אפרי אחר מברך ומריח באתרוג ואף בחול יעו"ש. וית' עוד מזה לקמן סי' תרנ"ח סעי' ב' יעו"ש:
סעיף קטן ה
ה) שם. אלא לפי שנחלקו אם מברכין עליו וכו' ור"ל דנהי דלכ"ע מותר להריח בו מ"מ מאחר שנחלקו לענין ברכה טוב שלא להריח משום דאם מברך יש לחוש שמא הלכה כמ"ד שלא לברך ויש כאן ברכה לבטלה ואם אינו מברך יש לחוש שמא הלכה כמ"ד דצריך לברך ונמצא נהנה מן העולם בלא ברכה. מאמ"ר או' ב' ועי"ש במה שכתב להשיג על דברי שכנה"ג שכתב הטעם שלא יברך כדי שלא יבא לאוכלו יעו"ש. ומה שיש עוד פרטי דינים על סעי' זה הלא הם כתובים לעיל סי' רי"ו על סעי' י"ד קחנו משם:
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] שריא בהנאה. דהזמנה לאו מילתא היא. ב"י בשם הג"א. לבוש. מ"א סק"א. ועיין מ"ש סי' תרל"ח סעי' א' לענין לולב של אשתקד. מ"א שם. ור"ל כמו שם לא מהני ישיבתו של אשתקד בסוכה לשנה זו ה"נ הגבהה דהושענא של אשתקד לא מהני לשנה זו. לב"ש. וכ"כ המחה"ש והיא"פ. ועיין לעיל סי' תרל"ח או' כ"א:
סעיף קטן ז
ז) וגם אתרוג בכלל הושענא ואם עדיין לא יצא בו שרי בהנאה דהזמנה לאו מילתא היא בכל דבר והוא פשוט. מט"י. מיהו בא"א או' א' כתב י"ל שיש חילוק בין יו"ט מטעם מוקצה דהסיח מדעתו כל שעשה מה שמוטל עליו אתקצי מדעתו עכ"פ אע"ג דהזמנה לאו מילתא היא כה"ג וכל דלא הגביהה למיפק בוה היינו בחו"ה דלא שייך מוקצה מדעתו יעו"ש. ומה שנסתפק שם בא"א בענין אתרוג והדס במחובר בעציץ אי יוצא י"ח עיין לעיל סי' תרנ"א או' ע"ו:
עמוד הקודםעמוד הבא