כף החיים אורח חיים

שיתוף

פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל

סימן שצט

הרב יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר

סימן שצט

סעיף א'

סעיף קטן א

א) [סעיף א'] אלא בחבל של פשתן. ואע"ג דאין לך יפה למדה משלשלאות של ברזל מ"מ כך קיבלו חז"ל דבחבל של פשתן מודדין מדכתיב ביחזקאל מ' ופתיל פשתים בידו וקנה המדה. ירושלמי עירובין פ"ה. והרמב"ם פכ"ח דין י"א כתב הטעם בתבל של פשתן כדי שלא ימשך יותר מדאי.

סעיף קטן ב

ב) שם. של חמשים אמה וכו' מדכתיב ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים בי"ת יתירה לומר לך בחבל של ן' אמה מדוד גמ' ואינו אלא אסמכתא כי תחומין דרבנן ואף למ"ד י"ב מיל דאו' מ"מ המדידה בחבל ן' דרבנן. מש"ז או' א' ועיין לבוש ובדברינו לרס"י שצ"ז.

סעיף קטן ג

ג) שם. מפני שאינו נמתח כראוי. שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו ומקצר מדת התחום גמ' ופירש"י.

סעיף ב'

סעיף קטן ד

ד) [סעיף ב'] אם יש נהר לפניו וכו' שרחב יותר מכ"ה אמה שאינו יכול להבלע בתוך חבל זה שאנחנו מודדין ביבשה שאם לא היה רחב כ"כ ימדוד חבל א' של נ' אמה ממקום שכלה מדת חבל זה ונמצא מדתו כלה בסוף הנחל בשפתו שבעבר השני. ב"י.

סעיף קטן ה

ה) שם. עד הנהר. ואח"כ ימדוד בחבל זה משפת הנהר הזה עד אחורי עבר השני מן הנהר. לבוש. והיינו אם אין הנהר רחב יותר מחמשים אמה. תו"ש או' ג'

סעיף ג'

סעיף קטן ו

ו) [סעיף ג'] ישים החבל כנגד לבו. קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין רש"י וה"ה דיכול למדוד בהנחת החבל ע"ג קרקע ולא ממעטינן רק שלא יניח אחד כנגד ראשו ואחד כנגד מרגלותיו ונמצא ממעט בתחומין. חי' הריטב"א.

סעיף קטן ז

ז) שם. וימתחנו בכל כחו. לפי שהחבל הוא מכביד באמצע ואינו נמתח כראוי. ט"ז סק"ג.

סעיף ד'

סעיף קטן ח

ח) [סעיף ד'] לא ילך מכנגדה וכו' משום דפעמים יש כנגד העיר הרים וגאיות שיש לו להבליעו או לקדר ב"י בשם תו' והרא"ש. מ"א סק"ג,

סעיף קטן ט

ט) שם. לא ילך מכנגדה והכא מיירי כשיכול להבליע כנגד העיר אבל אם אינו יכול להבליע כגון שהגיע להר שהוא רחב יותר מחמשים אמה כתב לקמן סעי' ו' שיכול להבליעו מן הצד. פרישה או' ד'

סעיף קטן י

י) שם. אלא ימדוד כנגד העיר וכשיגיע וכו' ומ"מ אם כנגד העיר גופא יש מקום מישור בלא הרים וגאיות צריך למדוד במקום המישור. גאון יעקב בשם התוספתא.

סעיף קטן יא

יא) שם. שאם יורידו חוט המשקולת. של הבנאים. רש"י.

סעיף קטן יב

יב) שם. א"צ למדוד הירידה והעליה אלא וכו' ר"ל אלא שימדוד המישור שלמעלה לבד והטעם כתב ב"י בשם הרא"ש כיון שהוא זקוף מאד שאין רוחב השיפוע כ"א פחות מד"א וגם קשה לעשות שם קידור (המבואר לקמן שאחד עומד ברגלי ההר וא' למעלה וכו') בשיפוע קצר כזה הקילו בו שלא ימדוד השיפוע כלל.

סעיף קטן יג

יג) שם. אינו מודד כלל. אלא מדלגו לגמרי אעפ"י שיכול להבליעו בחבל של ן' אמה. ר"ז או' ו'

סעיף קטן יד

יד) שם. ומתלקט יו"ד מתוך ה' וכו' אבל יו"ד מיותר מה' הרי הן כקרקע חלקה לפי שתשמישו בנחת ומודדו בחבל מדידה יפה, עה"ק. א"ר או' ה'

סעיף קטן טו

טו) שם. עולה י"ט. בגובה. ר"ז שם.

סעיף קטן טז

טז) שם. אין רואין וכו' ודוקא בשיפוע זה שהוא נוח להלך מודדין אותו ע"י הבלעה משא"כ היכא שעולה י"ט בגובה בהילוך ד"א שאינו נוח לילך ע"י הזקיפה א"צ למודדו כ"א באומד הדעת כמ"ש בסוף סעי' זה.

סעיף קטן יז

טוב) שם. מבליעו בחבל של ן' אמה וכו' פי' מבליע השיפוע ואינו מודד כ"א כמו שרחב למטה בתחתית ההר ומבאר הש"ע היאך לעמוד על שיעור זה. עו"ש או' ד'

סעיף קטן יח

חי) שם. שזוקף עץ גבוה וכו' ואם ההר קצר ברחבו א"צ לזקיפת עצים אלא יעתיק עצמו מן ההר לצדו וימדוד שם בחבל על הקרקע חלקה. מחי' הריטב"א.

סעיף קטן יט

יט) שם. ואם אינו יכול להבליעו וכו' פי' דאם רחב יותר מחמשים אמה שאינו יכול למדוד בחבל של ן' אמה דהא ק"ל דאין מודדין בחבל שהוא יותר מחמשים אמה וכמ"ש הש"ע בסמוך. עו"ש שם.

סעיף קטן כ

ך) שם. ואם אינו יכול להבליעו וכו' ומיירי שההר ארוך הרבה ואינו מתקצר מחמשים אמה אף בתוך אלפים אמה שמצדדי העיר דאי לאו הכי הרי מבואר בסעי' ו' שילך שם במקום שמחקצר ויבליענו שם. חי' רע"א

סעיף קטן כא

כא) שם. והעליון כננד רגליו וכו' פי' דבכך מרויח התחום שיעור כחצי של קומת אדם בינוני לכל ד"א. עו"ש שם. תו"ש או' ח'

סעיף קטן כב

בכ) שם. שבהילוך ד"א עולה י"ט וכו' דאין השיפוע נוחה כ"כ ולכן הקילו שאין למדוד ע"י עצים זקופים כמו שנתבאר אלא משערינן באומד הדעת. תו"ש או' ט'

סעיף ה'

סעיף קטן כג

כג) [סעיף ה'] הגיע לגיא וכו' ובגיא אפי' מתלקט יו"ד מתוך ד' מבליעו שאין טורח בהבלעה שא"צ כלונסאות. ב"י בשם הרא"ש מ"א סק"ד. תו"ש או' יו"ד. ר"ז או' ח' ועיין לקמן סוף או' כ"ו.

סעיף קטן כד

כד) שם. בחבל של ד"א. והיינו ע"י קדור כמו בהר וכמ"ש בסטי' הקודם.

סעיף קטן כה

כה) שם. והוא שלא יהא עמוק יותר מאלפים. אבל עד ד"א אין חלוק בין עמוק ן' או ק' או אלף או אלפים ואעפ"י ששני אמות שיפוע של דבר מועט נוח להשתמש יותר מד"א שיפוע של דבר גדול והטעם משום דמדת חכמים כך הוא. תו' עירובין נ"ח ע"ב ד"ה וכי וד"ה אבל יעו"ש.

סעיף קטן כו

כו) שם. על כל השיפוע. ר"ל מדידה יפה כמו קרקע חלקה אפי' אם יכול להבליעו בחבל של ן' אמה ר"ז או' ח' והטעם כתב הלבוש שכיון שהוא עמוק אלפים שהוא שיעור של תחום בפ"ע חשבוה בפ"ע ואעפ"י שבהר מודדו בחבל של ד"א כדי למעט מדרונו ומשמע אפי' הוא גבוה יותר מאלפים שאני הר דעלייתו קשה ואין דרך לעלות עליו הרבה אבל גיא ירידתו קלה ולפיכך חשבוהו למישור בפ"ע. ומה"ט נמי לא חלקו בגיא אם מתלקט יו"ד מתוך ה' אמות או מתוך ד' כיון דירידתו קלה עכ"ל. ועיין לעיל או' כ"ג.

סעיף קטן כז

כז) שם. אז אם יכול להבליעו וכו' והיינו נמי משום דאין טורח בהבלעה לאפוקי הר שיש טורח בהבלעה ע"י עצים זקופים לכך א"צ למדוד אלא השיעור כמ"ש סעי' ד' תו"ש או' י"ב. ועוד יש טעם כמ"ש התו' בשם ר"ת דשאני הר שעשוי בידי שמים הקילו אבל גיא נעשה בידי אדם כדרך הגאיות שעושין סביב העיר לחוזק העיר לכך לא הקילו וצריך להבליעו. והב"ד הלבוש והתו"ש שם.

סעיף קטן כח

כח) שם. אינו מודר כלל השיפוע וכו' ר"ל שא"צ לקדר בחבל של ד"א אלא רק למדוד את הקרקע השוה וכמ"ש לעיל סעי' ד' גבי הר שזקוף כל כך.

סעיף ו'

סעיף קטן כט

כט) [סעיף ו'] בתוך אלפים של צד צפון וכו' ששם מתקצר ההר או הגיא.

סעיף קטן ל

ל) שם. ילך שם ויבליענו וכו' ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב ההר או הגיא כנגד העיר ומשלים למדת תחומין. רש"י עירובין נ"ז ע"ב.

סעיף קטן לא

לא) שם אבל אם אינו יכול וכו' שגם שם ההר או הגיא אינו מתקצר מרחבו.

סעיף קטן לב

לב) שם. לא יתרחק יותר וכו' גזירה שמא יאמרו מדת תחומין של צדי העיר. בא לכאן רש"י ב"י מ"א סק"ה.

סעיף קטן לג

לג) שם. לא יתרחק יותר וכו' אלא יקדר בחבל של ד"א וכמ"ש בסעי' ד' גמ' ופירש"י שם.

סעיף ז'

סעיף קטן לד

לד) [סעיף ז'] שהוא יודע מדת הקרקע. שיהיה חכם בתשבורת ומהיר במדידת הקרקעות. הרמב"ם בפי' המשנה. א"ר או' ט' וגם יהיה בקי בדיני המדידה ר' יהונתן על הרי"ף. ומ"מ בשעת הדחק מי שסומך על המתירין במדידת הדיוט לא הפסיד. נזירות שמשון. א"ח או' א'

סעיף ה'

סעיף קטן לה

לה) [סעיף ה'] היו לנו תחומי שבת מוחזקין וכו' היינו שמוחזקין עד כאן התחום אבל לא מוחזקין שמדדו מומחה דא"כ לא היו שומעין לשני כ"א כשמרבה ולא כשממעט כמ"ש בסעי' שאח"ז.

סעיף קטן לו

לו) שם. ריבה בתחום מהם. וכו' ר"ל שריבה במקום אחד. ומיעט במקום אחר.

סעיף קטן לז

לז) שם. אף בתחום שריבה. וכ"ש ששומעין לו בתחום שמיעט דהוי להחמיר. ב"י.

סעיף קטן לח

לח) שם. אף בתחום שריבה. שאנחנו תולין לומר הראשונים לא מתחו החבל כל צרכו וכ"ש ששומעין לו בתחום שמיעט להחמיר ואמרינן הראשונים טעו להאריך המדה, לבוש. תו"ש או' י"ד.

סעיף קטן לט

טל) שם הגה. מדד ומצא מדתו וכו' זהו דעת הרא"ש בפי' המשנה ריבה למקום אחד וכו' והש"ע השמיט כל זה מפני שהוא מפרש האי מתני' כמ"ש הרמב"ם והוא כפי מ"ש כאן בסעי' ח' ויש לתמוה על הרב שלא כתב זה בלשון י"א כי לפי דברי הרמב"ם אין לנו ראיה ורמז לדין זה מן הש"ס. עו"ש או' ו מיהו התו"ש או' ט"ו כתב אפשר דגם הרמב"ם ס"ל האי דינא מסברא או כרא"ש או כרש"י וע"כ לא כתב מור"ם ז"ל על לשון הש"ע וי"א משום דגם הוא מודה לזה או כמר או כמר יעו"ש ועיין לעיל סי' שצ"ו תו' ה' וסי' שע"ו סוף או' י"ד.

סעיף קטן מ

מ) שם בהגה. מזה לזה באלכסון. דשמא במקום שמיעט היה הר או גיא שצריך לקדר כמו שנתבאר והוא דעת הרא"ש והי"א הוא דעת רש"י דאמרינן שמא במקום שמיעט לא מתח החבל כ"צ. ב"י. תו"ש שם.

סעיף קטן מא

מא) שם בהגה. וי"א בשוה וכו' וכן מסתבר וכן מסכים ריא"ז בשה"ג. א"ר או' יו"ד. וכן הסכים הגר"א מיהו הר"ז או' י"ב פסק כסברא הראשונה.

סעיף ט'

סעיף קטן מב

מב) [סעיף ט'] אם באו ב' מומחין וכו' משמע אבל אם אחד אינו מומחה אין הולכין אחריו.

סעיף קטן מג

מג) שם. ומדדו את התחום וכו' פי' שמדדו שניהם בצד א' עו"ש או' ז'

סעיף קטן מד

מד) שם. שומעין למרבה. דתחומין דרבנן ואזלינן בה לקולא. גמ' ופירש"י שם.

סעיף קטן מה

מה) שם. שומעין למרבה. ואמרינן השני טעה ואפי' ריבה הרבה יותר משיעור מתיחת החבל. לבוש.

סעיף קטן מו

מו) שם. ובלבד שלא ירבה יותר וכו' דבהכי טעו אינשי לבוש.

סעיף קטן מז

מז) שם. ובלבד שלא ירבה יותר וכו' היינו יותר על תק"ף אמה בקירוב. הרמב"ם פכ"ח. והמגיד שם פי' תקע"ה והאריך בחשבון התשבורת יעו"ש. א"ר או' י"א.

סעיף קטן מח

מח) שם. מקרן אלכסון של עיר וכו' ר"ל ומדדו ג"כ באלכסון וכן מקרן שכנגדה ונמצא כשמותחין חוט מסוף תחום שמקרן זו לסוף תחום שמקרן זו יהיה בין חוט זה לעיר פחות מאלפים. ר"ז או' י"ג.

סעיף קטן מט

מט) שם. ונמצא צלע התחתון וכו' פי' הצלע שהוא כנגד אמצע של עיר. עו"ש או' ז'.

סעיף קטן נ

נ) שם. מצלע העיר. ר"ל כנגד העיר בשוה. ולא מדד באלכסון ולפיכך שומעין לו שהוא מדד כהלכה.

סעיף קטן נא

נא) שם. ביותר על זה. ואם ריבה הטעות יותר מזה אין לנו במה לתלות וחוזרין למדוד פעם שנית או שומעין לאותו שמיעט. ר' יהונתן על הרי"ף.

סעיף יוד'

סעיף קטן נב

בנ) [סעיף יוד'] עושין התחומין כטבלא מרובעת וכו' ונראה דלאו מרובעת ממש קאמר שיהא ארכה כרחבה דהא לפעמים כשהעיר רחב אלף אמה ואורך אלפים דנמצא העיר עם התחומין אורך ששת אלפים ורחב חמשת אלפים אלא הא דקאמר שיהא כטבלא מרובעת לאפוקי שלא תהיה עגול כדי שיהא נשכר לזויות וכ"כ רש"י ז"ל ר"פ כיצד מעברין. עו"ש או' ח'.

סעיף קטן נג

גנ) שם. בקרן למלאותו. דהיינו שיהיה בקרן אלפים כמדת התחום תו"ש או' י"ז.

סעיף קטן נד

דנ) שם, שהם אלפים ות"ת. והוא ע"פ מה שאז"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונה ותרי חומשי דאלפים הוי ת"ת. ב"י, והמ"מ פכ"ח דין י"ז כתב שהחשבון שהזכירו ז"ל כל אמתא בריבועא וכו' אינו מדוקדק דיותר מעט הוי האלכסון יעו"ש. וכ"כ התו' בעירובין נ"ז ע"א.

סעיף קטן נה

הנ) שם. שהם אלפים ות"ת. ודוקא אם הולך באלכסון נגד הקרן מותר לילך עד שיעור זה אבל כנגד העיר אין לו אלא אלפים ודלא כר"ת. טור וב"י.

סעיף קטן נו

ונ) שם. אבל לא ימדוד וכו' ונראה דאם עושה אפכא מודד בקרן אלפים אמה ות"ת אמות ואח"כ נותן חוט מזה לזה דבכך ג"כ המדה מכוין. עו"ש או' ח'

סעיף קטן נז

זנ) שם. אלא אלף ותכ"ח. פי' דתרי חומשי דאלף ותכ"ח הוו תקע"ב בקירוב. באה"ג.

סעיף קטן נח

חנ) שם. אלא אלף ותכ"ח. ולפי חשבון חכמי המדות אלף ותט"ו. ר"ז או' י"ד.

סעיף יא'

סעיף קטן נט

טנ) [סעיף יא'] אפי' עבד וכו' והטעם משום דתחומין דרבנן האמינו את אלו. לבוש. והסמ"ע בח"מ סי' ל"ה ס"ק ט"י כתב משום דאינו אלא גילוי מלתא בעלמא יעו"ש א"ר או' י"ג תו"ש או' י"ט.

סעיף קטן ס

ס) שם. אפי' עבד וכו' שקבלו עליהם מצות שהאשה חייבת בהם. ר"ז או' ט"ו.

סעיף קטן סא

סא) שם. נאמנים לומר וכו' ולא שמדדום הם דהא אי' סומכים אלא על אדם מומחה כמ"ש סעי' זו אלא רק שאומרים שהם יודעים עד כאן תחום שבת ואנן אומרים שמסתמא מדדם אדם מומחה.

סעיף קטן סב

סב) שם. אבל קטן לא וכו' ולא משום פסלתו אלא משום דשמא טועה הוא ואינו מבחין. לבוש.

סעיף קטן סג

סג) שם. אבל קטן לא וכו' ואע"ג דבמילי דרבנן נאמן כמ"ש סי' תל"ז גבי חמץ שאני התם דהוי בידו. תו' עירובין נ"ט ע"א. מ"א סק"ז.

סעיף קטן סד

סד) שם. וסומכין על עדותו. דודאי מבחין עכשיו האמת למפרע. לבוש.
עמוד הקודםעמוד הבא