התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן קז
הרב יעקב חיים סופר
סימן קז
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל, ואע"ג דבשאר מילי בספיקא דרבנן אזלינן לקולא בתפלה דרחמי אזלינן לחומרא ויכול לחזור ולהתפלל דהלואי שיתפלל אדם ויבקש רחמים כל היום כולו, לבוש סעי' ג' ואע"ג דהלבוש שכתב טעם זה ס"ל תפלה דרבנן כמ"ש לעיל סי' ק"ו או' ז' מ"מ יפול טעם זה גם לסברת האומרים תפלה דאורייתא דהא כתבנו לעיל באו' הנז' דגם לסברת האומרים תפלה דאורייתא מ"מ מנין התפלות הם מדרבנן וא"כ מדאורייתא די ביום בתפלה אחת ושאר התפלות הם מדרבנן והכא אמרינן סתמא אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ומשמע בין בשחרית בין במנחה וערבית אעפ"י שכבר התפלל ויצא י"ח מדאורייתא אם הוא מסופק חוזר ומתפלל ואפי' בשאר תפילות שהם מדרבנן ולמה חוזר ומתפלל כיון דק"ל ספיקא דרבנן לקולא אלא צ"ל הטעם מפני שהתפלה רחמי היא אזלינן לחומרא וכמ"ש הטעם בלבוש. וכ"כ המאמ"ר או' ג' וכתב דלא כהעו"ת או' ב' יעו"ש:
סעיף קטן ב
ב) שם, חוזר ומתפלל, ומתנה אם לא התפלל תהא זו לחובתו ואם התפלל תהא לנדבתו, ב"י בשם הרשב"א, לבוש, עו"ת שם. מ"א סק"א, עט"ז או' א' ר"ז או' א' ומ"ש א"א או' ב' דאם ספק לו אם התפלל ועבר הזמן דמשלימה בתפלה הסמוכה לה ומתנה נראה דלדידן דאין מתפללין נדבה כאשר יבואר לקמן בסעי' ד' גם זה לא יעשה דדי לנו אם יתפלל המסופק בתנאי בתוך הזמן ולא בעבר הזמן והבו דלא לוסיף עלה, ועיין באו' שאח"ז ולקמן או' ך', ועוד שגם הוא בעצמו בסי' ק"ח או' ב' בא"א חזר ונסתפק בזה ולא החליט הענין כיעו"ש, וע"כ מה שכתבנו עיקר:
סעיף קטן ג
ג) שם, חוזר ומתפלל, משמע דחוב הוא דצריך לחזור ולהתפלל. וכ"כ הרשב"א בתשו' סי' צ"א, וכ"כ לח"מ פ"י מה"ת דין ו' לדעת הר"י אבל בחדושי הרשב"א שכתב בשם גאון והביאו ב"י משמע דאינו חובה דצריך לחזור ולהתפלל אלא רשות דאם רצה חוזר ומתפלל, וכן הסכים הפר"ח אות א' בד"ה ודע, וכ"כ רש"ל בח"ש על תו' ברכות דכ"א ע"א יעו"ש, ואפי' לדעת האומרים חובה לחזור ולהתפלל כתב הפרמ"ג בא"א אות א' דבערבית אין חיב לחזור ולהתפלל דהא דקבעו תפלת ערבית חובה בודאי לא בספק, וכן בתפלות שבת ויו"ט אפי' בשחרית ומנחה אינו חוזר להתפלל מפני הספק דאיך יתנה אם התפלל תהיה נדבה כיון דאין מתפללין נדבה בשבת ויו"ט יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לקמן אות ח' ובסי' קכ"ד אות ד"ן:
סעיף קטן ד
ד) שם, וא"צ לחדש שום דבר, שאין לך חידוש גדול מזה שמתפלל על הספק ויכול להיות שכולה הוא מחויב דשמא לא התפלל כבר, ב"י ולבוש סעי' ג' ר"ז שם, מיהו י"א דגם אם הוא חוזר ומתפלל מפני הספק צריך לחדש בה איזה דבר, ב"ח לדעת רב האי גאון, ונכון לחוש לדבריו דליכא שום חששא אם מוסיף דאפי' בתפלת חובה אם רצה להוסיף מוסיף כדאיתא לקמן ריש סי' קי"ט יעו"ש וכ"כ החס"ל אות א':
סעיף קטן ה
ה) שם, אבל אם ברי לו שהתפלל אינו חוזר וכו' דהוי כמקריב ב' תמידין לשם חובה ועובר בבל תוסיף. ב"י לבוש סעי' א' עו"ת או' ג' א"ר או' ב' ר"ז שם:
סעיף קטן ו
ו) שם. וע"י חידוש חוזר ומתפלל נדבה וכו' דכמו שהיחיד מתנדב קרבן נדבה כך יכול להתפלל תפלת נדבה, ב"י ולבוש סעי' ב' ודוקא בנדבה אבל משום חובה אפי' בחידוש אסור. עו"ת או' ה':
סעיף קטן ז
ז) שם, חוץ מתפלת מוסף וכו' כגון שיתפלל יחידי מוסף שתים א' חובת היום וא' נדבה בר"ח או בחו"ה שלא מצינו קרבנות מוספין שהיו קריבין נדבה, לבוש, וב"י כתב עוד בא מפני שיש בו שעיר חטאת ואין חטאת בא בנדבה, והביאו מ"א סק"ב:
סעיף קטן ח
ח) שם, ובשבת ויו"ט אינו מתפלל נדבה כלל, אפי' שחרית ומנחה, לפי שאין מקריבין בהם נדבם אלא חובת היום בלבד, טור, ב"י, לבוש סעי' ג' עו"ת או' ז' א"ר אות ג' ר"ז שם, וע"כ מי שמסתפק לו אם התפלל שחרית בשבת או מוסף בחו"ה יש לכוין אש"ץ כמ"ש לקמן סי' קכ"ד סעי' יו"ד כיון שאינו יכול להתנות אם התפלל תהיה נדבה, ועיין בדברינו לשם או' ד"ן בס"ד:
סעיף קטן ט
ט) שם ואם התחיל וכו' פוסק וכו' מפני שאם בא לגומרה נמצא כמי שמקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסף, ב"י, לבוש סעיף ג' ועיין לעיל אות ה':
סעיף קטן י
י) שם, פוסק וכו' אפי' אם יכול לחדש בה דבר, שאם יגמור אותה אדעתא דחובה הוי כמקריב ב' תמידין ואם יגמור אותה אדעתא דנדבה ובחדוש הו"ל חציה בחובה וחציה בנדבה וזה אין שייך לא בקרבן חובה ולא בקרבן נדבה, ב"י, ולבוש, אבל אם התנה תחלה אפי' אם נזכר בתוך התפלה שהתפלל גומר לשם נדבה ומחדש בה דבר משם והלאה והוי כולה נדבה, לבוש שם, עט"ז או' א' מאמ"ר או' ה' ועי"ש מה שתירץ תמיהת הל"ח על הלבוש והוא נכון וקיים במאמר"ו ועיין א"ר או' ד' שנדחק בזה:
סעיף קטן יא
יא) שם, פוסק וכו' מרן ז"ל בב"י כתב בשם הרשב"א דא"צ לפסוק אלא גומר כל תפלתו ובלבד שיתכוין מכאן ואילך לנדבה וכ"פ הפר"ח או' א' ד"ה ומ"ש, שכל שיכול לחדש דבר בתפלתו א"צ להפסיק יעו"ש אמנם מרן ז"ל בב"י כתב על דברי הרשב"א הנ"ל שאין כן דעת כל הפו' אלא שחייב להפסיק והלכה כרבים יעו"ש, וכן הוכיח המאמ"ר או' ד' דהלכה כדברי מרן ז"ל ודחה דברי הפר"ח יעו"ש, וכן הוא דעת הלבוש כנז' באו' הקודם, ר"ז או' ב' חס"ל או' א':
סעיף קטן יב
יב) שם, פוסק וכו' ובתפלת ערבית להרמב"ם פ"י מה"ת דין ו' אינו פוסק ולהראב"ד שם פוסק וטעמו שאעפ"י שתפלת ערבית היתה רשות עכשיו כבר קבעוה חובה כמ"ש הכ"מ שם, וכתב המ"א סק"ג מדסתם כאן בש"ע משמע דס"ל כהראב"ד, והח"ע על מ"א סק"ג כתב כיון דהפר"ח חולק וס"ל דע"י חידוש א"צ לפסוק ומסתייע מהרשב"א עי"ש יש לסמוך עליו ועל הרמב"ם בתפלת ערבית דהוי רשות וא"צ לפסוק:
סעיף קטן יג
יג) שם פוסק וכו' וה"ה אם חזר התפלה על דבר שא"צ לחזור ונזכר הדין באמצע תפלה פוסק אפי' באמצע ברכה, חס"ל שם, בן א"ח פ' משפטים או' י"ט, ועיין לקמן סס"י ק"ח בהגהה:
סעיף ב'
סעיף קטן יד
יד) [סעיף ב'] חידוש זה וכו' בכל ברכה מהאמצעיות וכו' אבל בשלש ראשונות ושלש אחרונות לעולם אין מוסיפין בהם ולא פוחתין מהן ואין משנין בהן דבר, הרמב"ם פ"א מה"ת דין ט' והביאו ב"י וכתב וכן הלכה, לבוש סעי' ד' עט"ז או' ב':
סעיף קטן טו
טו) שם, ואם חידש אפי' בברכה א' דיו וכו' וכ"כ האחרונים, ואם לפעמים אומר איזה תפלה על הפרנסה ולפעמים אינו אומרה אם יאמר תפלה זו לא הוי חידוש אבל אי רובא דרובא לא אמר לה הוי חידוש, זרע יעקב סי' י"ג מחב"ר בק"א סי' ק"ח או' ד' זכ"ל ח"א או' ח' ש"ץ דקס"ט ע"א:
סעיף קטן טז
טז) שם, הגהה, וי"א דלא מיקרי חידוש וכו' מדברי מרן ז"ל בב"י משמע דלא ס"ל כי"א זה אלא אפי' לא נתחדש אצלו שום דבר שלא היה צריך אליו קודם לכן מיקרי חידוש רק שיוסיף בתפלתו, וכ"כ הפר"ח על דברי י"א זה שהוא מן הרא"ש דאין לסמוך עליו בזה, וכן הרב ר"ז או' ג' לא הביא י"א זה, גם מ"ש הטור חוץ מבשומע תפלה דלא מיחזי כ"כ חידוש מה שמוסיף בה כיון שהיא ברכה כללית ויכול לשאול בה כל מה שירצה מרן ז"ל לא ס"ל הכי דפסק כהרמב"ם ז"ל דלא חילק בין שומע תפלה לאחרת אלא כל שמוסיף בברכות האמצעיות באיזה מהם שיהיה מיקרי חידוש, וכ"ה דעת האחרונים כיון שלא חילקו בזה:
סעיף ג'
סעיף קטן יז
טוב) [סעיף ג'] אין ציבור וכו' לפי שאין צבור מביאין קרבן נדבה, ואעפ"י שמצינו צבור מביאין קרבן נדבה בקיץ המזבח וכדתנן פ"ד דשקלים דמותר תרומת הלשכה או מותר נסכים לקיץ המזבח דכיון דאין מקריבין קיץ המזבח אלא כשהמזבח בטל וברוב הימים אין המזבת בטל משאר קרבנות אע"ג שלעתים רחוקות בקצת ימים הוא בטל ואז מקריבים קיץ אותם הימים בטילים לגבי כל שאר ימים והוי כאילו אין הציבור מביאין עולת נדבה כלל, ב"י, עו"ת או' ח' מ"א ומחה"ש סק"ה:
סעיף קטן יח
חי) שם, אין ציבור וכו' ומ"מ ביחיד כשמתפלל הנדבה ומחדש בה דבר יכול להתפלל אותה בין ביחיד בין בציבור, טור וב"י, לבוש סוף סעי' ג' א"ר או' ה' ר"ז או' ד':
סעיף ד'
סעיף קטן יט
יט) [סעיף ד'] הרוצה להתפלל תפלת נדבה וכו' אפי' בחידוש, פרישה או' ו' וכ"ה משמעות דברי הפו':
סעיף קטן כ
ך) שם, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר וכו' וכתב ח"א כלל כ"ז או' י"ז דבזמן הזה אסור להתפלל נדבה שהרוצה להתפלל בנדבה צריך שיהיה מכיר את עצמו זריז וכו' וידוע שבזמה"ז אפי' אחד מאלף לא ימצא, ולפ"ז נ"ל דגם בספק התפלל אסור לחזור ולהתפלל דא"א לו להתנות עכ"ל, וכ"כ קיצור ש"ע סי' כ"א או' יו"ד, ול"נ דאין לחוש לזה אלא דוקא בודאי התפלל חדא דדבר זה לא נזכר בגמרא אלא דהרא"ש ז"ל טעמא דנפשיה קאמר וקרא אסמכתא בעלמא ועוד הא איכא עוד ספק דשמא לא התפלל וחייב להתפלל ואינה נדבה ואפי' להרא"ש ז"ל י"ל על כה"ג לא אמר אלא דעכ"פ צריך ליזהר בכל מאמצי כוחו להיות זריז וכו' כנז' בש"ע, וכ"כ החס"ל או' ג' וז"ל באופן שבזה"ז אין מי שיתפלל נדבה כי מי זה ערב אל לבו שיוכל לכוין יפה ברם נפ"מ למידי דמספ"ל או משום ספיקא דדינא יכול להתפלל בתורת נדבה כדי לצאת ידי כל הדיעות עכ"ל. והביאו היפ"ל או' א' וכן הסכים הרו"ח, וכ"נ דעת הרב בן א"ח פ' משפטים או' ט"ז ואו' כ"ב:
עמוד הקודםעמוד הבא