התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן קו
הרב יעקב חיים סופר
סימן קו
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] כל הפטורים מק"ש, כגון שעוסקים במצוה או בטרידת מצוה, טור ולבוש וכמבואר לעיל סי' ע' וע"א וע"ב יעו"ש:
סעיף קטן ב
ב) שם, פטורים מן התפלה, דכיון דפטורים מק"ש דאורייתא כ"ש מתפלה שהיא מדרבנן, ב"י. לבוש, פרישה או' א' עו"ת או' א' ועיין לקמן או' ז':
סעיף קטן ג
ג) שם, חוץ מהמלוין את המת וכו' זהו דעת הרמב"ם פ"ו מה"ת אבל בטור משמע דוקא את שהמטה צורך בהם הא שאר מלוי המת חייבים גם בתפלה כמבואר בב"י, וכ"כ העט"ז או' א' אמנם דעת הלבוש כדברי מרן ז"ל וכן דעת הב"ח, וכ"כ האחרונים, עי"ת או' ב' סו"ב במק"ח או' א' מאמ"ר או' א' ר"ז או' א' מחה"ש או' א' בי"ע או' מ"ה:
סעיף קטן ד
ד) שם, פטורים מתפלה, רש"י פי' במשנה ריש פ' מי שמיתו מפני שתפלה לאו דאורייתא היא אבל הר' יונה שם פי' מפני שהתפלה צריך להתפלל מעומד ואין יכולין לשהות כ"כ אבל ק"ש שיכולין לאומרה בעוד שמהלכין ודי לעמוד בפסוק ראשון בלבד שלא יתעכבו בו אלא מעט חייבין, והב"ד ב"י וב"ח, וכ"כ הלבוש, פרישה או' ע' מ"א סק"א, סו"ב שם, א"ר או' א' ר"ז שם, וכתב העו"ת או' ב' דהנ"מ בין הטעמים דאי משום שאינו יכול לעמוד ולהתפלל אם זמן התפלה עוברת ודאי דיותר עדיף שיתפלל בהליכה משלא יתפלל כלל וכמ"ש לעיל סי' צ"ד סעי' ד' אבל לפי הטעם משים דתפלה דרבנן לא הצריכו חכמים להתפלל כשעוסק במצוה זו עכ"ד, ועיין במ"א שם דמשמע מדבריו דאפי' לדעת הר"י אפי' אם עובר זמן התפלה פטור כיון שעוסק במצוה יעו"ש ובמחה"ש:
סעיף קטן ה
ה) שם, פטורים מתפלה, וחתן בזה"ז חייב בתפלה, פנים חדשות בשם הר"ם איסרלאש סי' קל"ב, כנה"ג בהגה"ט, בי"ע שם, וכ"כ אנן לעיל סי' ל"ח או' כ"ד וסי' ע' או' י"א יעו"ש:
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] נשים ועבדים אעפ"י שפטורים מק"ש וכו' עיין לעיל סי' ע' סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד או' א' ואו' ה':
סעיף קטן ז
ז) שם, חיבים בתפלה מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא, הנה בענין התפלה אם היא דאורייתא או דרבנן יש פלוגתא בזה דלדעת רש"י ז"ל בברכות דף י"ז ע"ב ודף ך' ע"ב היא מדרבנן, וכ"נ דעת התו' שם ד"ה אלו וד"ה בתפלה, וכ"נ דעת הרא"ש בפ' מי שמתו סי' ב' דס"ל כרש"י ז"ל, וכן הוכיח הרמב"ן ז"ל בס"ה חלק מ"ע סי' ה' והביאו מרן ז"ל בכ"מ ריש ה"ת, והסכים עמו הפר"ח סי' פ"ט ובזה הסי' ושאגת אריה סי' י"ד יעו"ש, (ומ"ש שע"ת הרמב"ם ט"ס הוא וצ"ל הרמב"ן) וכ"ה דעת המרדכי בפ' מי שמיתו וכ"מ בגמרא סוכה דף ל"ח ע"א, וכ"נ דעת מרן ז"ל בב"י ומ"ש כאן בש"ע מפני שהוא מ"ע וכו' כבר תירצו זה התו' שם שגם על מצות דרבנן שייך למימר שלא הזמן גרמא יעו"ש, וכ"כ הט"ז סק"ב ומש"ז אות ב' מיהו הב"ח ופר"ח ועו"ת אות ג' כתבו דדעת מרן ז"ל כהרי"ף והרמב"ם יעו"ש, וכ"ה דעת הלבוש דתפלה דרבנן וכ"נ דעת הט"ז סק"א וב' ומ"א סק"א ומחב"ר אות א' אבל דעת הרמב"ם ז"ל בפ"א מה"ת דין א' דתפלה מדאורייתא וכ"נ שהוא דעת הרי"ף, וכ"ה דעת הסמ"ג שמנה אותה מרמ"ח מצות עשה להתפלל בכוונה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם וכו' וכ"ה דעת הכלבו ואבודרהם בה"ת, וכ"כ האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ז' דציצית נמצא דדבר זה של התפלה אם היא דאורייתא או דרבנן בפלוגתא שניא, ומיהו גם להסוברים תפלה דאורייתא אין מנין התפילות מן התורה ולא נוסח התפלה מן התורה כמ"ש הרמב"ם שם והביאו מ"א סק"ב, וכ"כ הכלבו שם, וכ"כ אבודרהם שאין מברכין על התפלה מפני שהתפלה היא מצוה שאין לה קצבה מן התורה אלא ביד האדם הוא למעט או להרבות יעו"ש, והביאו מ"א סק"ד, וכ"כ הב"ח לדעת הרי"פ יעו"ש, ומטעם זה כתב המ"א סק"ב לכן נהגו רוב הנשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרים מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר עכ"ד, וכ"כ הסו"ב או' א' ר"ז או' ב' חס"ל או' א' ועיין בדברינו לעיל ריש סי' ע':
סעיף קטן ח
ח) שם, מפני שהיא מ"ע וכו' בסמ"ק כתב שמצוה להתפלל בעת צרה, מ"א סק"ב חס"ל או' ג':
סעיף קטן ט
ט) שם, שלא הזמן גרמא, שכל היום זמנה או היא גופה או תשלומיה וכן כל הלילה ועוד דשאני תפלה דרחמי נינהו תיקנוה רבנן אף לנשים ועבדים, לבוש, אבל המי"ט כתב עליו דלא דק דהא גם התשלומין יש להם זמן אלא הטעם כמ"ש ר"י שאמרו הלואי יתפלל אדם כל היום כולו א"ר אות ב':
סעיף קטן י
י) שם, וקטנים שהגיעו לחינוך וכו' עיין בדברינו לעיל סי' ע' אות ו' ואו' ז ואו' ח' יעו"ש:
סעיף קטן יא
יא) שם, חייבים לחנכם, ומ"מ רשאי ליתן להם לאכול קודם התפלה כמ"ש סי' רס"ט, מ"א ומחה"ש סק"ג ר"ז אות ג' אבל הא"ר שם כתב עליו דלא נהירא דבקידוש טעמא דאמרינן י"א דאפי' גדול מותר לשתות יעו"ש ולע"ד נראה עוד טעם אחר שלא ליתן להם כדי שלא יתרגלו לאכול קודם תפלה כי ההרגל נעשה טבע:
סעיף ג'
סעיף קטן יב
יב) [סעיף ג'] מי שתורתי אומנתו כגון רשב"י וחביריו, פי' שלא עוסק במלאכה כלל, וכ"כ בהדיא הרמב"ם ז"ל פ"ו מה"ת דין ח' ולאפוקי מתורתו אומנתו הנזכרים סתם שפי' הרא"ש שעוסק במלאכה כדי צרכו ואח"כ חוזר לתלמודו, פרישה אות ה' עו"ת אות ה' יפ"ל אות ג' ועיין ביו"ד סי' רמ"ג סעי' ב' ובדברינו לעיל סי' פ"ט אות מ"ה:
סעיף קטן יג
יג) שם, מפסיק לק"ש וכו' וכתב הרא"ש פ' היה קורא ססי' ג' דצריך לקרות את כולה, וכ"כ א"ר אות ד' דצריך לקרות כל הג' פרשיות דק"ש, ומברך לפניה ולאחריה, הרמב"ם פ"ב דק"ש דין ה' והביאו מ"א סק"ד, א"א אות ד' ר"ז אות ד' וזהו כתירוץ הב' שכתב בכ"מ שם בשם הר' מנוח ועיין ב"י סי' ע' מ"ש בשם הרא"ש ודו"ק:
סעיף קטן יד
יד) שם, ולא לתפלה, ואפי' בדליכא שהות אין מפסיקין לתפלה, ב"י בשם בעל המאור והר"ן ותוספות כנה"ג בהגה"ט, והטעם בלבוש שהוא דרבנן ובא"ז כתבתי דאף לרמב"ם דס"ל דתפלה דאורייתא מ"מ אין זמנה קבוע דאורייתא, וכן ראיתי הטעם בברטנורא פ"ק דשבת, ובש"ס שם משמע כפי' רש"י א"ר אות ה' ועיין בדברינו לסי' פ"ט אות מ"ה:
סעיף קטן טו
טו) שם, אבל אנחנו מפסיקין וכו' כשאין שהות ביום אבל אם יש שהות ביום אין מפסיקין מד"ת שהרי אפי' סעודתו אין מפסיקין, ריא"ז הובאו דבריו בשלטי הגבורים פ"ק דשבת, כנה"ג שם, וכ"כ ב"י בשם הר"ן, לבוש:
סעיף קטן טז
טז) שם הגהה, ואם לומד לאחרים אינו פוסק, אפי' לק"ש, ודוקא אם יתבטלו מלמודם כשיפסוק אבל אם לא יתבטלו צריך להפסיק, ב"י סי' ע' לבוש בזה הסי' אות ב':
סעיף קטן יז
טוב) שם, אינו פוסק, ומ"מ ילמוד הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכירה בזמנה ואחר הלימוד יגמור כל הק"ש, מ"א סק"ה בשם גמרא ברכות די"ג ומ"ש הא"א אות ה' דאפי' אם יעביר הזמן אינו פוסק עיין א"ר סוף אות ה' ומ"ש בזה לעיל סי' פ"ט אות ן' ואות מ"ה, ודו"ק:
סעיף קטן יח
חי) שם, ואם אין השעה עוברת וכו' אינו פוסק וכו' פי' אפי' לומד יחידי וכ"כ הלבוש מחב"ר או' ג' וכתב דלא כהעו"ת או' ז' שכתב מדברי רמ"א משמע דוקא בלומד לאחרים וגם דלא כהח"ר או' ז' שנראה. כמסתפק בכוונת רמ"א יעו"ש, וכ"כ ר"ז או' ד' לב"ש:
סעיף קטן יט
יט) שם, אינו פוסק כלל, ואע"ג דבסי' פ"ט פסק דאסור ללמוד משהגיע זמן התפלה דלא כהר"ן מ"מ אם התחיל אינו פוסק, מ"א סק"ו, מחה"ש ר"ז שם, ועיין מאמ"ר או' ד':
סעיף קטן כ
ך) אם לא התפלל מעת לעת ולא קרא ק"ש כל היום ובה"ש איזה קודם לכאורה במחלוקת וי"ל יתפלל וק"ש ס"ס שמא הלכה אחר שליש היום עבר זמנה מ"ה ושמא לילה והבן, כבסי' נ"ח ומ"א שם ז' ורגע קודם ביה"ש נמי והבן, א"א בסוף הסי':
עמוד הקודםעמוד הבא