התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תרמז
הרב יעקב חיים סופר
סימן תרמז
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] עלה שלו משוך כנחל. ולא עגול פרט לצפצפה רש"י סוכה ל"ג ע"ב. ועוד י"ל דר"ל בהשואה אחת ולא ראש העלה רחב ואח"כ מתקצר כנמצא באיזה אילנות:
סעיף קטן ב
ב) שם. ופיו חלק. ר"ל חודן של עלין חלק ואינו עשוי פגימות פגימות. רש"י סוכה ל"ד ע"א:
סעיף קטן ג
ג) שם. וקנה שלו אדום. ר"ל העץ שלו. רש"י שם:
סעיף קטן ד
ד) שם הגה. ואפי' בעודו ירוק כשר. דכל שאינו לבן ממש אדום מיקרי שאעפ"י שהוא ירוק מאחר כשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום בכלל אדום הוא. ב"י. לבוש. ט"ז סק"א. ר"ז אות א' מ"ב אות ב' ומשמע כל ג' סימנים בעינן וחסר א' פסול. מש"ז או' א' ובבכורי יעקב כתב דאין מצוי זה בלא זה. והוא תימה וכי ראה כל האילנות שבעולם ועוד א"כ למה נתנו רז"ל ג' סימנים כיון דאין מצוי זה בלא זה אלא משמע דמצוי זה בלא זה:
סעיף קטן ה
ה) שם. ואפי' גדל במדבר או בהרים כשר. ורוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר הגדילה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דלכתחלה יוצא בשל הרים וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל. טור. וכ"נ דעת הלבוש דאפי' לכתחלה שרי. וכ"כ א"ר או' ב':
סעיף קטן ו
ו) ואע"ג דלדינא עיקר דערבה אפי' הגדילה במדבר או בהרים כשרה כדעת רוב הפו' ופסק כן מרן בש"ע מ"מ טוב ליזהר היכא דאפשר שיהיה ערבה שגדילה בנחל לצאת י"ח שאר הפו' הרב מהר"י נבון בס' גט מקושר דקט"ז ע"ב. בית השואבה או' ז':
סעיף קטן ז
ז) שם. והיא פסולה. מן התורה שאינה בכלל ערבה כלל. מ"ב אות ד':
סעיף קטן ח
ח) שם. ויש מין ערבה וכו' שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך. טור לבוש. ר"ז אות ב':
סעיף קטן ט
ט) שם. וזה כשר. דדרכה ג"כ ליגדל על הנחל כמו שאר ערבות והיא בכלל ערבי נחל. מ"ב אות ו':
סעיף ב'
סעיף קטן י
י) [סעיף ב'] ערבה שיבשה. היינו ברוב עלים. כ"מ בטור וכ"כ הר"ז או' ו' מ"ב או' ז' ואפי' לא נעשה זה אלא בערבה אחת פסולה. מ"ב בשה"צ אות ו' ויבש נקרא משיכלה הירקות לגמרי. בכורי יעקב בשם ת"ד. וכ"כ הר"ז שם דשיעור היבשות משהלבינו פניהן. והיינו כמ"ש לעיל סי' תרמ"ו סעי' ז' לגבי הדס יעו"ש. מיהו דעת הא"א או' ב' להחמיר משום דערבות מצויות:
סעיף קטן יא
יא) שם. או שנשרו רוב עלים. ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרים ע"י תחיבתן לתוך הלולב או ע"י נענוע מ"א סק"א. ר"ז או' ה' ח"א כלל ק"ן או' יו"ד. מ"ב או' ח' ובפרט באתרוג ולולב של הקהל שיד הכל ממשמשין בהם מצוי מאד שנושרין רוב העלין ע"י נענוע של איזה אנשים וממילא שאר אנשים שמברכין אח"כ לבד שאין יוצאין במצוה גם מברכין ברכה לבטלה ומן הנכון שעכ"פ ביום הראשון שהוא מ"ע דאו' יעמידו איש עתי שיפקח ע"ז. מ"ב שם:
סעיף קטן יב
יב) שם. או שנשרו רוב עליה. ובטור הביא דעת בעל העיטור שכתב מסתברא אפי' לא נשאר אלא עלה א' בבד א' כשר והוא דין הנאמר בגמ' לענין ערבה של הושענא בדף מ"ד וס"ל מדכתיב ערבי א' ללולב וא' לערבה מקשינן להדדי כמו גבי ערבה כשרה גם גבי לולב כשרה אבל רוב הפו' חולקין עליו דדוקא ערבה של הושענא שהוא רק מנהג נביאים מכשירין עלה א' בבד א' משא"כ בלולב שהוא מצוה דאו' בודאי אין להכשיר אם נשרו רוב עליו. בגדי ישע. ועיין לקמן סי' תרס"ד סעי' ד':
סעיף קטן יג
יג) שם. או שנשרו וכו' והמ"מ פירש שנדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו ונחלקו עליה פסול. ויש להחמיר בכולן דערבות מצויות. מ"א סק"ב. א"ר אות ה'. א"א אות ב' ר"ז או' ו' ח"א כלל ק"ן או' יו"ד. מ"ב או' ט' והיינו ג"כ אם ברוב עליה היו כך. ר"ז שם. מ"ב שם:
סעיף קטן יד
יד) שם. או שנשרו וכו' ויש ליזהר שלא למעט העלין מערבות אעפ"י שיש לחלק בין נשרו מעצמן או שתלשן אדם אבל אם לא מסתבר לחלק בכך. עט"ז. א"א אות א' והיינו בכדי שיעורן המבואר לקמן סי' תר"ן יעו"ש:
סעיף קטן טו
טו) שם. או שנקטם ראשה וכו' היינו שנקטם ראש העץ שלה. ת"ד סי' רל"א. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' א' מ"א סק"ב. א"ר או' ו' ר"ז אות ד' ח"א שם. מ"ב או' יו"ד. אבל בנקטם עליה אף שהוא מראשה אין נ"מ בזה ונחשבת כשאר עלין. מ"ב שם:
סעיף קטן טז
טז) שם. או שנקטם ראשה וכו' ואם עלתה בו תמרה כתב בשה"ל בשם תוספתא דכשר כמו בהדס א"ר שם. ועיין לעיל סי' תרמ"ו או' נ"ח:
סעיף קטן יז
טוב) שם. או שנקטם ראשה וכו' ולכן צריך ליזהר מאד כשהבדין של ערבה ארוכין יותר מדאי ורוצה לקצצן שלא יקצצן בראשם אלא למטה במקום שהן מתחברין לענף. ר"ז או' ד':
סעיף קטן יח
חי) שם. פסולה. לפי שאינו הדר. לבוש. ר"ז שם. ח"א שם. ונ"מ לענין שאר הימים כמ"ש לעיל סי' תרמ"ו או' ד' וסי' תרמ"ה או' כ"ו יעו"ש:
סעיף קטן יט
יט) שם. או שנשרו מקצת עליה כשרה. משמע דלכתחלה לא יקח אותה. מ"א הק"ג. והא"ר או' ו' חולק דכשרה אפי' לכתלה משמע יעו"ש. ומ"מ כיון דערבות מצויות יש להחמיר לכתחלה. מחה"ש. ר"ז או' ה' מ"ב או' י"א:
סעיף קטן כ
ך) שם. והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה. כמו בהדס דבשניהם נקטם פי' העץ והדר הוא לר' טרפון כמו בהדס אבל סברא ראשונה ס"ל דלא דמי דהדס שענפיו חופין עצו אין הקטימה נכרת בו והדרו בעבותו. ביאורי הגר"א:
סעיף קטן כא
כא) שם. והרמב"ם מכשיר וכו' ונקטינן כסברא הראשונה ב"ח. וכ"ה דעת הש"ע כמ"ש לעיל סי' י"ג או' ז' דכל היכא שסותם הש"ע ואח"כ מביא דעת החולקים דדעתו לפסוק כסתם יעו"ש. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י או' א' שו"ג או' ז' וכ"נ דעת הר"ז או' ד' וח"א כלל ק"ן או' יו"ד שלא העתיקו דברי הרמב"ם הנז' וכ"פ מ"ב או' י"ב:
עמוד הקודםעמוד הבא