התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן רכט
הרב יעקב חיים סופר
סימן רכט
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] הרואה הקשת וכו' ואין להגיד לחבירו שיש קשת משום מוציא דבה. ח"א כלל ס"ג פ"ת א"ח אות א':
סעיף קטן ב
ב) שם הרואה הקשת וכו' המברך על הקשת וחזר וראה בתוך שלשים חוזר ומברך כן הוכיח המחב"ר אות א' ודחה דברי האומר דאינו מברך בתוך שלשים יעו"ש. שע"ת אות א':
סעיף קטן ג
ג) שם נאמן בבריתו וכו' וכ"ה הנוסחא בלבוש נאמן בלא וא"ו וכ"כ הגר"א סק"א אבל הנוסחא בגמ' ונאמן בוא"ו וכ"ה בטור וכ"כ הכנה"ג דהנסחא הנכונה בגמ' זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. ומה שהמון העם מהפכין הגירסא טעות הוא יעו"ש. וכ"כ קיצור של"ה דף כ"ז. והביאו י"א מ"ב בהגה"ט אות א':
סעיף קטן ד
ד) שם נאמן בבריתו וכו' ולפי דעת הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דיש תרי גווני קשת א"כ צריך לברך בלי שו"מ דאין אתנו יודע מיהו אין דבריו הנז' האמורים בדרך דרש כדאי לעקור מנהג ישראל לברך בשו"מ ובפרט כי כל גדולי הפו' סתמו מלייהו בזה מיהו הרוצה להתחסד ולברך בלי שו"מ ויהרהר שו"מ בלבו אין מזניחין אותו. בן א"ח פ' עקב אות י"ז:
סעיף קטן ה
ה) שם ואסור להסתכל וכו' והמסתכל בו ביותר עיניו כהות. חגיגה ט"ז ע"א. עו"ת אות א' מ"א סק"ב. אבל לראות בו מעט בשעת הברכה מותר. וכ"כ הרא"ש בתשו' עו"ת שם:
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] הרואה חמה בתקופתה וכו' ואעפ"י דלא שייך ברכה זו אלא לחשבון מר שמואל והאדנא סמכינן אחשבון רב אדא אפ"ה יש לברך ברכה זו ולא הוו תרתי דסתרן אהדדי דהא לענין השנים ק"ל כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ולענין חשבון התקופות ק"ל כר"י דאמר בניסן נברא העולם משאת בנימין סי' ק"א יעוש"ב. והביאו מחב"ר אות ג' וכ"כ הברכ"י אות א' דהעיקר כפסק מרן ז"ל שהוא דעת הרמב"ם וא"ח והרד"א וסיעתם וכ"כ הרב דבר משה ח"א חא"ח סימן ח"י יעו"ש ועיין לעיל סימן קי"ז אות ג':
סעיף קטן ז
ז) שם הרואה חמה וכו' עיין בשכנה"ג שנתן טעם למה שאין מברכין ברכה זו אבל בס' דבר משה שם גמגם על דבריו ולענין הלכה פסק שחייב לברך וגם מר אביו מהרש"א ז"ל עשה מעשה עם בני ישיבתו שאמרה בכנופייא ביציאתם מהישיבה וכתב שכן עשו מעשה ג"כ. וכן עשו מעשה בירושת"ו שנת התקי"ז. פרי האדמה ח"ד דף ג' י"א מ"ב בהגה"ט אות ב' וכן המאמ"ר אות ב' השיג על השכנה"ג וכתב דהמנהג לברך יעו"ש וכ"כ הרו"ח אות' ד' שעשו מעשה בשנת התקע"ג ובשנת התר"א לברך בשו"מ יעו"ש וכ"כ היפ"ל אות ב' יעו"ש וכן אנן עשינו מעשה נברך בכנופייא בשנת התרנ"ז ביום חמשה לחודש ניסן ברביעי בשבת בבקר השכם בעת הנץ החמה וה' ית' יזכנו לברך עוד בשנת תפר"ה ותרבה הישועה לנו ולכל ישראל בבנין ירושלים עה"ק ובהמ"ק בב"א כיר"א:
סעיף קטן ח
ח) שם הרואה חמה וכו' וסומא לא יברך ברכה זו. מחב"ר אות ו' ומ"מ יש לברך בלא שי"מ או ישמע הברכה מאחרים ויתכוין לצאת וכ"כ הרו"ח אות ז' והנשים נסתפק בהם הרב ח"ס חא"ח אם יברכו אם לאו יעו"ש והפתה"ד כתב בשם ס' מאורי אור דיברכו הנשים יעו"ש וע"כ יש להם לשמוע הברכה מאחרים ויתכוונו לצאת או לברך בלתי שו"מ. ואונן כתב הרו"ח או ח' נראה שהוא פטור. ועיין לעיל סימן ע"א ובדברינו לשם סוף אות ד' אבל האבל מברך:
סעיף קטן ט
ט) אם העננים מכסים השמש מדינא יכול לברך בשו"מ אך על צד היותר טוב בלא שו"מ. הרב פמ"א ח"ב סימן ל"ח ברכ"י אות ג' ועיין לקמן אות ט"ז:
סעיף קטן י
י) שם והוא מכח וכו' של תקופת ניסן שבתחלת כ"ח כשחוזר מחזור גדול של חמה להיות תקופה נופלת בשעת תליית המאורות בשבתאי והוא שעה תחלת ליל רביעי. רש"י ברכות נ"ט ע"ב:
סעיף קטן יא
יא) שם ביום רביעי בבקר וכו' משמע מיד בהנץ החמה. מ"א סק"ה. וכ"כ הרמ"ע בס' אלפסי זוטא. וכ"כ האחרונים. והנכון לברך במקום שרואה גלגל החמה. מחב"ר אות ד' והמנהג לעלות על הגגין או מחוץ לעיר במקום שנראה גלגל החמה תכף בהנץ החמה ולברך:
סעיף קטן יב
יב) מהרי"ל צוה להכריז בלילה שלמחר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך כמ"ש בליקוטים. מ"א שם. וכן ראב"ן בספרו כתב כל אחד מישראל יברך. ופשוט דברכת הראיה כל יחיד צריך לברך. מחב"ר אות ה':
סעיף קטן יג
יג) כתב הרב משאת בנימין סימן ק"א דנהגו לברך ברכה זו אגב אסיפ"ה בצאת ישראל מפרק תפלת השחר וכ"כ הרב דבר משה ח"א סימן י"ח יעו"ש. וגם מהר"ר יעב"ץ בסוף פי' לסדר עולם כתב שכך יפה לנהוג משום ברוב עם הדרת מלך וכמו שנהגו גם בברכת הלבנה כ"ש ברכה זו החביבה כבר נש דאתי לקצין עכ"ד. והב"ד המחב"ר אות ז' וכתב דהזריז לברך כשרואה הנץ החמה ש"ד לברך ביחיד מלאחר עד אחר התפלה ונברכה בעשרה דאין זה אלא מנהג שרצו לנהוג רבנן בתראי משום ברוב עם וכו' ואין זה דבר שטעון עשרה עכ"ל. וכ"כ הרו"ח אות ג' דהעיקר לברך מיד בהנץ החמה קודם תפלה יעו"ש. מיהו יש נוהגין להקדים באותו יום להתחיל בתפלה מעלות השחר כדי לגמור התפלה קודם הנץ ומיד בהנץ אחר התפלה מברכין בכנופייא:
סעיף קטן יד
יד) ומוכח בש"ס ר"ה ל"ב ע"ב דטעם זריזין מקדימין דחי לטעם ברוב עם וכו' מחב"ר שם. רו"ח שם:
סעיף קטן טו
טו) אפי' אם חל התקופה ביו"ט מברכין ברכה זו. רו"ח אות ה':
סעיף קטן טז
טז) שם ביום רביעי בבוקר וכו' שאז היא עומדת בנקודה שהיתה עומדת בתחלת התלותה ברקיע במעשה בראשית והוא בכמו ג' שעות של היום ההוא. לבוש. ואם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה. מ"א סק"ה. מיהו המי"ט כתב דיכול לברך כל היום ולפחות עד חצות וכ"מ בס' צל"ד. א"ר אות ב' ברכ"י אות ב' וכ"כ המו"ק אבל הרב ח"ס חא"ח סימן נ"ו כתב דאין לברך עד שלשה שעות זמניות ואם עברו ג' שעות זמניות יברך בלי שו"מ עד חצות היום יעו"ש וכ"פ דה"ח אות ו' בן א"ח פ' עקב אות י"ט. ולכן אם היה עננים על השמש יש להמתין עד ג' שעות זמניות ואם לא עברו אז יש לברך בלא שו"מ משים דק"ל סב"ל:
סעיף קטן יז
טוב) שם ברוך עושה בראשית. אגב שטפא נקט הכי או ט"ס הוא וצ"ל עושה מעשה בראשית. מחב"ר אות י"ב:
סעיף קטן יח
חי) אין לומר עלינו לשבח לפי מ"ש בס' מורה באצבע סימן ו' אות ק"ץ אך יאמרו אל אדון על כל המעשים מיוצר דשבת ויו"ט ועיין זוה"ק פ' ויקהל מאי דאיתא בהאי שבחא יעו"ש. רו"ח אות ט':
חי) וזה הסדר של ברכה זו. תחלה יאמר מזמור השמים מספרים כולו. ואח"כ יאמר הללויה הללו את ה' מן השמים וכו' עד חק נתן ולא יעבור. ואח"כ פ' ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וכו' עד סופה. ואח"כ לשם יחוד וכו' הרני בא לקיים מצות ברכת החמה שתקנו רז"ל לברך בזמן הזה לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון ויהי נועם וכו' בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. ואח"כ יאמר אל אדון על כל המעשים וכו' עד שרפים וחיות ואופני הקודש. ת"ר הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרם אומר ברוך עושה מעשה בראשית. ואימת הוי אמר אביי כל כ"ח שנים והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע. רבי חנניא בן עקשיא וכו' קדיש על ישראל ועל רבנן וכו':
חי) יה"ר מלפניך ה' או"א כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזה"ז לברך ברכת החמה כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברך בתקופות החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודת מקדשך ותזכנו לראות פני משיחך ויתקיים בימינו מקרא שכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' יהיו לרצון אמרי פי וכו':
סעיף קטן יט
יט) שם וכן מברך ג"כ כשרואה הלבנה וכו' ועיין בשו"ת בית אפרים סימן ז' הטעם שאין מברכין רק על תקופת החמה ולא על הלבנה וכוכבים ומזלות המבואר בש"ע יעו"ש. שע"ת אות ג':
סעיף קטן כ
כ) שם דהיינו כשתחזור הלבנה וכו' הוא מחזור קטן של לבנה מד' שנים האחד והוא לבדו מברכין עליו. ויש לה מחזור שני של י"ט שנה להשוות בו הליכותיה עם החמה בז' שנים מתוך י"ט שהם המעוברות גו"ח אדז"ט (סי' שנים המעוברות שבתוך המחזור שהם שנת ג' וששית וח' וי"א וי"ד וי"ז וי"ט) ויש לירח ג"כ מחזור שלישי של כ"א שנה להשוות המילדות מעצמה אל עצמה שהן חוזרין לחשבון ראשון ולעולם תהיה שנת כ"ב חוזרת לסימן השנה הראשונה ובלבד שלא תהיינה באותן שנים רק ז' מעוברות אך אם נמצאו ח' שנים עוברות תוסיף על המנין יום א' י"ב שעות תשצ"ג חלקים שהם מועט יותר משתי ידות שעה. ברכ"י בשיו"ב אות א' בשם הרמ"ע כ"י ויעו"ש:
סעיף קטן כא
כא) שם מחמשה הנשארים. הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב. מ"א סק"ה. והם ז' כוכבי לכת עם חמה ולבנה. א"א אות ו' ועיין רש"י עירובין נ"ו ע"א ורש"י שבת קנ"ו ע"א:
עמוד הקודםעמוד הבא