התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תב
הרב יעקב חיים סופר
סימן תב
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] חריץ מלא מים מכונסים. שאם לא כן הא תניא נהרות המושכים ומעינות הנובעים הרי הם כרגלי כל אדם. ב"י. ובמים הנובעים אעפ"י שאין יוצאין מגומת נביעתם אין קונין שביתה והרי הם כרגלי כל אדם. פרישה או' א' ועיין לעיל סי' שצ"ז או' ב"ן. וענין זה מיירי ביו"ט או בשבת וע"י פסין כמ"ש לקמן או' י"א.
סעיף קטן ב
ב) שם. ומקצתו בתחום עיר אחרת וכו' דאי ליכא עיר שנייה המים שמחוץ לתחום אעפ"י שמכונסים הם כיון שאין להם בעלים חפצי הפקר נינהו והרי הם כרגלי הזוכה בהן תחלה ואף כשנתערבו במים שבתוך התחום מותרים הם ואפי' היו המים שמחוץ לתחום של עכו"ם יחיד אין דעת העכו"ם על אותן המים שנתערבו והוי כחפצי הפקר. ב"ח ועיין לקמן או' ז'
סעיף קטן ג
ג) שם. שתי העיירות אסורות וכו' ודוקא בכה"ג שהחריץ הוא בסוף התחום של כל א' שנמצא חלק ממנו חוץ לתחומו של כל א' אבל אלו היה עומד כולו במקום המשותף לשתי העיירות כגון שהוא תוך אלף אמה או אלף ות"ק אמה לכל א' מהם שתיהם מותרים למלאת ממנו. מאמ"ר או' א' וכ"כ א"א.
סעיף קטן ד
ד) שם. קונין שביתת העיר וכו' כיון שסמוכין לעיר דעת אנשי העיר עליהם ולא הוי כחפצי הפקר. ב"י והר"ר יהונתן. מ"א סק"א.
סעיף קטן ה
ה) שם. ומתערבין אלו עם אלו. ולא שייך כאן לומר דהוברר הדבר שמחלקו לקח כיון שאנו רואין שהמים מעורבין וע"כ הוא לוקח ממה שאין לו חלק בו ולא דמיא כלל לבור של אותה העיר דיש לו חלק בכל המים. מאמ"ר או' ב' ועיין לעיל סי' שצ"ז סעי' י"ד.
סעיף קטן ו
ו) שם. וצריך לעשות מחיצה וכו' גבוה י"ט בסוף התחומין שבחריץ להבדיל בין מים למים. ר"ז או' א'
סעיף קטן ז
ז) שם. להפסיקן. ואפי' היתה עיר האחרת של עכו"ם ג"כ צריך להפסיקן. מש"ז או' א' ודוקא עיר עכו"ם אבל עכו"ם יחיד אינו אוסר כמ"ש לעיל או' ב' ובישראל יחיד עי"ש במש"ז שמצדד בזה יעו"ש.
סעיף קטן ח
ח) שם. ואפי' היא תלויה וכו' דקל הוא שהקילו חכמים במים. עירובין מ"ח ע"א. והטעם מפני שמצטרפין להם בני אדם הרבה. לבוש.
סעיף קטן ט
ט) שם. ואפי' היא תלויה וכו' ונראה דגם כאן צריך שיהא טפח יוצא חוץ למים או שהטפח יכנס לתוך המים כמ"ש סי' שצ"ד ושע"ו. תו"ש או' ב'
סעיף קטן י
י) שם בהגה. אלו מאכילין מכאן וכו' שהרי התבן מונח ועומד הוא ואין מחערב וכל א' קונה שביתה במקומו. לבוש.
סעיף קטן יא
יא) שם בהגה. ואלו מאכילין מכאן וכו' רמ"א סתם ולא פירש אבל רש"י פירש דביו"ט מיירי ומשו"ה רישא נמי ביו"ט ולכך לא פירשו דממילא משמע דבשבת אין למלאות ומיהו משכחת בפסק דרפ"ב דעירובין. מי"ט והביאו א"ר או' ה' וכתב דרש"י בדף ע"ט מיירי להדיא כשנוטל אדם דאסור בשבת לטלטל ברה"ר או כרמלית אבל הכא אמרינן מאכילין משמע לבהמתן ואפי' בשבת.
סעיף קטן יב
יב) שם. ואם המים מושכין וכו' וה"ה נובעין ואפי' שאין מושכין כמ"ש לעיל או' א' ואפי' אם הם שייכים ליחיד נמי אינם כרגליו אלא כרגלי הממלא כמ"ש לעיל סי' שצ"ז סעי' ט"ו ובדברינו לשם או' נ"א.
עמוד הקודםעמוד הבא