התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן צו
הרב יעקב חיים סופר
סימן צו
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין וכו' פי' רש"י ז"ל תפילין וס"ת מפני שטרוד במחשבתו שלא יפלו מידו ויתבזו ואין דעתו מיושבת עליו בתפלתו, וסכין מתירא שמא יפול ויתקע לו ברגלו וקערה מלאה ומעות שלא יתפזרו, וכבר שאם יפול יהיה נמאס, ולפ"ז משמע שאר דברים שאין בהם הפסד אם יפלו מידו מותר להתפלל בעודן בידו, אבל הר' יונה כתב בפ' מי שמיתי דאית דמפרשי דסכין וקערה וכל הני דנקט לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט וה"ה שאין לו ליטול בידו שום דבר בשעת התפלה אלא לולב בלבד דמשום חבובי מצוה לא ימעט בזה כוונת התפלה עכ"ד, והב"ד ב"י ופרישה או' ב' ועיין ט"ז סק"ב שכתב להביא ראיה לדברי הר"י ומשמע שהוא מסכים לדבריו יעו"ש, וכ"כ א"ר או' ב' שבסמ"ק סי' י"א כתוב כדברי הר"י וכן הסכים הט"ז יעו"ש, וכ"כ ח"א כלל כ"ב או' ז' והגם שהמא"מר או' ב' והנו"ש והנה"ש או' א' כתבו על ראיית הט"ז שאינה ראיה וגם כתבו שם המא"מר והנו"ש דדעת מר"ן ז"ל כרש"י מ"מ יש להחמיר ואין לאחוז שום דבר בידו בעת התפלה, וכ"כ הש"ץ דקי"א ע"א והחיד"א בקש"ג סי' י"ב או' ל"ה דלא יאחוז בידו שום דבר כשהוא מתפלל חוץ מהמחזור, ועוד עיין לקמן או' ו':
סעיף קטן ב
ב) שם, לא יאחוז בידו תפילין וכו' דורשי רשימות אמרו סת"ם תפלתי סת"ם ר"ת ספר תפלין מעות מי שאוחזן בידו בשעת תפלה אין תפלתו נשמעת ס' קול בוכים בפי' מהר"א גלאנטי סוף דף נ"ט, מחב"ר או' א':
סעיף קטן ג
ג) שם, מפני שלבו עליהם שלא יפלו וכו' ואם אחז אחת מכל אלו והתפלל כתב הב"ח דצריך לחזור ולהתפלל יעו"ש, אבל הט"ז סק"א כתב נראה פשוט דאין זה אלא לכתחלה אבל בדיעבד א"צ לחזור ולהתפלל ותמה על הב"ח יעו"ש, וכן הפר"ח תמה על הב"ח וכתב דאפי' לא כוין ק"ל בסי' ק"א דא"צ לחזור ולהתפלל יעו"ש, וכ"כ העו"ת או' ב' דאין דברי הב"ח מוכרחים יעו"ש, והביאו י"א בהגב"י, וכ"מ מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ה מה"ת דין א' ודין ה' דבדיעבד אינו מעכב יעו"ש, וכ"כ א"ר או' א' סו"ב או' א' מאמ"ר או' א' וכתב וכן עיקר בלי ספק, ש"ץ שם, קש"ג שם, נו"ש שם, נה"ש או' א' ודלא כהער"ה ז"ל שהסכים לדברי הב"ח ומ"ש להביא ראיה מסי' צ"ד דאם התפלל מיושב דצריך לחזור ולהתפלל מעומד וכו' עיין בדברינו לשם או' ל"ד דגם שם כתבנו דא"צ לחזור ולהתפלל יעו"ש, ועוד עיין מ"ש עליו היפ"ל או' א':
סעיף קטן ד
ד) מפני שלבו עליהם שלא יפלו וכו' ה"ה שאסור להושיב תינוק לפניו בשעת התפלה ומ"ש התוספות פ"ק דחגיגה להביא קטנים בהכ"נ היינו שלא בשעת התפלה, ואם הם בשעת התפלה מוציאין אותם לחוץ, הרב החסיד מהר"י מולכו בתשו' כ"י סי' ס"א, ברכ"י או' א' בי"ע או' ה' ועיין לקמן סי' צ"ח או' י"ג:
סעיף קטן ה
ה) שם, שלא יפלו וכו' מותר להתפלל ובתי עינים בחוטמו, ומ"מ אם אינם על מדת חוטמו ונופלים מחוטמו אפשר דיש להחמיר לכן יזהר לקושרם או יעשה באופן שיהיו אדוקים בחוטמו שלא יפלו, פה"א ח"א פ"ה מה"ת, י"א מה"ב בהגה"ט, נו"ש שם, בי"ע או' ט' ש"ץ קי"א ע"א חס"ל או' א' רו"ח ובספרו כף החיים סי' ט"ו או' ט"ז שע"ת סי' צ"ז:
סעיף קטן ו
ו) שם, ולולב בזמנו וכו' אעפ"י שאם יפול אפשר שיפסל מ"א סק"ב בשם תר"י פ' מי שמיתו, וכתב הרו"ח דמנהגינו לאחוז הלולב בתפילת מוסף אפי' בבהכ"נ שאומרים ההושענות אחר ההלל, אלא שראיתי להרב ת"ק מר אהובינו כמוהר"א לאריד"ו נר"ו שלא אחז לולב בעמידתו במוסף כי כך מנהגם, ונראה דכיון דכבר יצאו י"ח וסילקו הלולב מידם לא נאה להם לחזור וליטול בשביל העמידה של מוסף בכונה מכוונת דומיא דכתב מור"ם ז"ל בסי' זה דאם לא היה בידו לא יטלנו בתוך העמידה ושב וא"ת עדיף כדי לכוין יותר בתפלתו עכ"ד, וכן מנהג בית אל יכב"ץ ופה עיר קדשנו ירושת"ו שאין אוחזין לולב בידיהם בתפלת מוסף כדי לכוין יותר בתפלה:
סעיף קטן ז
ז) שם, ולולב בזמנו מותר וכו' כתב המש"ז או' ג' צ"ע אם מותר ליקח בידו ס"ת ותפילין דמתיירא מפני הגנבים וכדומה ואפשר התירו לו עכ"ל, ועיין להנו"ש או' ב' דגם הוא נספלק בכיוצא בזה וכתב דהנה אין ספק דאם יש אדם יושב שם יפקיד אצלו אותו ס' או אם יש לו מטפחת יצרור אותו שם ויתלה אותו בחגורתו דליכא איסורא אלא אי איתיה בידיה אבל בחיקו וכיוצא באופן האמור דליכא חשש דנפילה אין חולק בזה דמותר הוי לכ"ע, ואם א"א באופנים הנז' מוטב שיניחנו בידו ולא על הספסל כיון שברי לו שדעתו מיושבת עליו כשאוחז כיון שהטעם הוא משום טרדת הכוונה ואם יניחנו על הספסל יש לו טרדא ביותר עדיף טפי שיאחזנו בידו עכ"ד ועי"ש שעשה סמוכות לזה יעו"ש, והב"ד הפתה"ד או' ד' ורו"ח וכת' שם הפתה"ד דכן מפורש בירושלמי פ' היה קורא לענין מעות יעו"ש, ועיין כף החיים להרח"פ ז"ל סי' ט"ו או' ט"ז:
סעיף קטן ח
ח) שם ולולב בזמנו וכו' וה"ה דמותר לאחוז ציציות בידו דטרוד במצוה כדאמרינן בלולב, הרוקח סי' שנ"ד, בי"ע אות ה' ועיין פתה"ד אות ב' ובדברינו לעיל אות ו':
סעיף ב'
סעיף קטן ט
ט) [סעיף ב'] מותר לאחוז מחזור וכו' וטוב להתפלל מתוך הכתב כי הכתב מעורר הכוו' ס' תניא ואף בחזרת הש"ץ תפלת י"ח יהיה סדור פתוח לפניו להיות אזניו פקוחות על מה שאומר הש"ץ ולא יפנה מחשבותיו אנה ואנה, תוצאות חיים, עט"ז אות א, וכ"כ השל"ה, וכ"כ האחרונים ועיין בדברינו לעיל סי' ל"ה או' יו"ד ולקמן סי' קכ"ד אות כ"ב:
סעיף קטן י
י) שם מותר לאחוז מחזור וכו' נפל ס' לפניו על הארץ ואינו יכול לכוין מפני זה מותר להגביהו כשיסיים הברכה, ס"ח סי' תשע"ז, מ"א סק"ג ה"ב אות א' א"ר אות ג' סו"ב אות א' ר"ז אות ג' ח"א כלל כ"כ אות ז' ש"ץ דקי"א ע"א, בי"ע או' יו"ד, תס"ל או' ב':
סעיף קטן יא
יא) שם בהגה, אז מותר ליטלו וכו' נראה דמטעם זה יש ליזהר ג"כ למי שמתפלל מתוך הסדור שירשום תחלה כל המקומות שצריך להתפלל באותה תפלה ולא יחפש אחריהם בשעה שמתפלל כי יפסיק עי"ז ולא יכוין יפה, ט"ז סק"ג, א"ר שם ר"ז או' ב' ח"א שם, ש"ץ שם, בי"ע או' ז' ואם התחיל להתפלל י"ח ונתבלבל מותר לילך למקום הידוע לו ליקח משם סידור, ח"א שם וכן אם נספלק באיזה דין איך יתפלל מותר לילך למקום מיוחד ולעיין שם בספר, ח"א כלל כ"ה או' ט' ועי"ש, מסגרת זהב על קיצור הש"ע סי' י"ח או' ג':
סעיף קטן יב
יב) שם בהגהה, אז מותר ליטלו וכו' וכן נהגו רבים מאנשי מעשה דנהיגי להתפלל מתוך הסדור לכוין כל האפשר וזימנין דבעו מימר איזה נוסח תפלה באיזה ברכה כגון ענינו באורך וכיוצא ואותו הנוסח כחיה בס' אחר רושמים קודם התפלה המחודשת ומניחין הס' בחיקם וכשמגיעין לברכה ההוא מיציאין הס' מחיקם ומתפללין בו אותו הנוסח, ברכ"י או' ב' ובספרו קש"ג סי' י"ב או' ל"ו ועיין לקמן בסי' קי"ט או' ה':
עמוד הקודםעמוד הבא