התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן כו
הרב יעקב חיים סופר
סימן כו
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] אם אין לו אלא תפילה אחת מניח אותה שיש לו וכו' וה"ה אם יש לו שתיהן ויש לו שום אינם וכו' אם לא הניח אלא אחת מהן אעפ"י ששתיהן בידו ולא היה לו שום אונם יצא ידי אותה המצוה שקיים אבל ודאי שאסור להניח תפילה של ראש קודם של יד וכ"ש לבטל שום אחת מהם אם לא מפני האונס עכ"ל מרן ז"ל בב"י. ומכאן הוכיח הרב המובהק החסיד כמהר"ר יעקב מולכו מרבנן קשישאי בדורות שלפנינו אשר בעיר קדשנו ירושלם ת"ו בתשו' כ"י סי' פ"ה דמי ששכח ולבש תפילין של ראש קודם שילבש תש"י א"צ להסירה כיון שיצא ידי מצותה. והביאו ברכ"י אות א'. וכ"כ הט"ז סי' תרפ"ב ס"ק ד'. וכתב דלא כאבודרהם שכתב וז"ל מדקתני מעכבות משמע שאם הניחם כן לא יצא דצריך להניחם כסדר מציתן עכ"ל ותמה עליו וכתב דהאי גמרא שהוא מביא ליתא בשום דוכתא בתלמוד יעו"ש ולשון זה של האבודרהם הובא באבודרהם הלכות ברכות בשער הראשון דף קי"ט ע"א מן רבינו גרשון והוא מגמרא ירושלמי מעשר שני פ"ה הלכה ה' וז"ל הגמרא שם אות תניי תני כל המצות שבתורה מעכבות ואית תניי תני כל המצית שבפרשה מעכבות. רבי אחא בר פפא בעי קומי רבי זירא אפילו הקדים תפילין ש"ר לתפילין ש"י אמר ליה אף אנא סבר כן עכ"ל. ופי' פני משה אית תניי תני כל המצות שבתורה מעכבות את הוידוי שאם עבר על אחת מכל מצות שבתורה אינו יכול לומר עשיתי ככל מצותך אשר צויתני וכו' ואית תנא תני כל המצוה שבפרשה מעכבות דדוקא כל מצית האמורות בפרשה זו מעכבות ולא שאר כל המצות. רבי אחא בעי קומי רב זירא למ"ד נל המצות שבתורה מעכבות אי נימא דאפי' הקדים תפילין של ראש לתפילה של יד דלא כתיבא בהדיא בתורה שצריך להקדים לתפלה של יד אלא מדרשא דקרא אתייא ככתוב ולטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים. ואם זה נמי בכלל מצות האמורות בתורה מקרי. ואמר ליה אף אנא סבר כן דלהאי מאן דאמר אף זה מעכב עכ"ל. וא"כ לשון זה שהביאו הט"ז מן האבודרהם אינו מן הגמרא עצמה אלא הוא מדקדק כן מן הגמרא ולפי פירוש הפני משה נוכל לומר דלא נגע זה בענין אם יוצא חובתו אם לאו אלא כיון שהיפך ולבש תש"ר קודם של יד ולא קיים בתחילה כשלבש תש"ר תחלה כל זמן שבין עיניך יהיו שתים אינו יכול לומר עשיתי ככל מצותך אשר צויתני וכו' ולעולם יצא י"ח מצות הנחת תפילין אלא שלא קיים תחלת לבישתו כל זמן שבין עיניך יהיו שתים ואין חילוק דאפילו אם אחר כך יחלוץ תש"ר וילבש תש"י ואחר כך ילבש תש"ר גם כן אינו יכול לומר עשיתי ככל מצותך וכו' דזה מצוה אחרת וכבר באותה המצוה הקודמת שלבש תש"ר תחלה לא קיים דרשת הפסוק ומשום הכי כתב הע"ז דלא נמצא כן בתלמוד ותמה על האבודרהם. ועיין ער"ה סי' תרפ"ד אות ג' וכן כתב הא"ר סי' תרפ"ד אות ב' כל שהניח תש"ר תו אין צריך ליטלו משם ומניח מיד תש"י. והביאו פרמ"ג שם במש"ז אות ד"ן. וכן כתב שאלת יעב"ץ סי' קכ"ה וכתב ודלא כהלק"ט ח"א סי' נ"ג. והביאו הברכ"י סי' כ"ה בשיו"ב אות ג'. וכן פסק בספרו קשר גודל סי' ג' אות ג'. ער"ה סי' כ"ה אות ו' ועיין לו סי' תרפ"ד אות ג' ש"ץ דל"ז ע"ב. זכ"ל ח"א אות ת', סידור בו"ע בדיני הנחת תפילין אות כ"ה. שע"ת סי' כ"ה אות י"ג וכתב שאם לבש של ראש מפני שלא היה לו של יד ואחר כך נזדמן לו של יד. גם הלק"ט כתב דא"צ להסיר של ראש קודם הנחת של יד יעו"ש. ועיין פתה"ד אות ב' וגם לפי מ"ש הרב האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ה' דתפילין דתש"י קידמת לתש"ר ונתן טעם בסוד י"ל היינו דוקא קודם הנחתן דצריך להניח על הסדר תש"י ואחר כך תש"ר אבל אם כבר טעה והיפך הסדר והניח תש"ר קודם תש"י אין צריך לחזור ולחלוץ תש"ר כדי להניחם על הסדר דכיון דעבר והפך הסדר חלף והלך לו ומה מועיל עוד אם אחר כך יבואו כסדר אחר שהפך. ועוד הא כתב הרב שם כי כל דבר קדושה ורוחניות אף על פי שמסתלק עכ"ז נשאר שם לעולם בחי' רשימו זעיר תמיד ואינו מסתלק משם יעו"ש. ואם כן הכא נמי אפילו אם חוזר וחולץ התש"ר נשאר בחי' הרשימו ואם כן למה לו לחלוץ ולבטל המצוה בעת ההיא עד שילבש התש"י. ונראה מפני זה פסק החיד"א ז"ל דא"צ לחלוץ של ראש אלא ילבש של יד ולא חש מפני דברי האר"י ז"ל משום שלא יש תיקון בזה כמ"ש ודו"ק. מיהו אם עדיין לא הדקו בראשו ולא הינח במקום הראוי לו ונזכר צריך להסירו ולהניח של יד תחלה ואחר כך של ראש. כיון שעדיין לא גמר המצוה. ויעשה ההנחה על הסדר. עיין בדברינו לעיל סי' כ"ה אות מ"א ואות ץ':
סעיף קטן ב
ב) שם מניח אותה שיש לו ומברך עליה וכו'. ואם אין לו אלא תפלה אחת של רש"י והאחרת של ר"ת יניחם כיון דאין התפלות מעכבות זו את זו. ואם השל יד הוא של ר"ת והשל ראש הוא דרש"י יניח השל יד דר"ת קודם בלא ברכה ואחר כך יניח השל ראש דרש"י ויברך עליו על מצות תפילין כמ"ש סידור בי"ע בדיני הנחת תפילין אות ל"ד וכמ"ש אנן בעניותין בסה"ק קול יעקב סי' ל"ד אות י"ג כי כן עיקר לפי דברי האר"י ז"ל ולא כמ"ש שבו"י ח"א סי' ב' יעו"ש בדברינו:
סעיף קטן ג
ג) שם שכל אחת מצוה בפני עצמה. ואע"ג דדרשינן מלטוטפות בין עיניך שכל זמן שבין עיניך יהיו שתים היינו כשיש לו שתיהם, לבוש, שתילי זיתים אות ב' יפה ללב ח"ה אות א':
סעיף קטן ד
ד) שם ויש לו שום אונס וכו'. מי שהולך בין הגוים ומלעיגים אם יניח תפילין של ראש יכול להניח של יד לבדו, הרב מהר"י מולכו בת' כ"י סי' פ"א, ולי נראה דאין לו לבטל מצותו מפני לעג השאננים. ומיהו ישתדל לכסותם בטלית שלא יראום. ברכ"י אות ב' ובספרו קשר גודל סי' ג' אות ב'. נו"ש אות ב'. ש"ץ דל"ז ע"ב. זכ"ל ח"א אות ת'. סידור בי"ע בדיני חיוב מצות תפילין אות ב' ועי"ש מ"ש בשם הזוהר דהחמיר מאד בזה שלא לבטל מצות תפילין יעו"ש. וז"ל החס"ל אות ב' לא תהא כזאת בישראל לבעל מצוה או למעבד איסורא ח"ו מפני חשש לעג הגוים כי מאי איכפת לן אם יצחקו עלינו העכו"ם המה יאבדו וכו' ואל יאבד אדם מצוה אחת קטנה ואף אם לא נקיים מצוה בפניהם הן בעון היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו. ואדרבא יש ויש הרבה מאה"ע שמחשיבים למי שמקיים מצות ושומר תורתו כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו והמתהללים באלילים עושים תפלותם בפני כל לכן גם אנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר ונקיים מצותיו כדת מה לעשות נגד מלכים ולא נבוש למען לא נבוש בעוה"ז ולא נכלם לעולם הבא עכ"ל. וישמע חכם ויוסף לקח שכמה צריך ליזהר בעשיית המצות ובפרטי פרטיהם ה' יזכנו:
סעיף קטן ה
ה) שם ויש לו שום אונס וכו'. ואם יש לא מכה ביד הרי זה אונס גמור. מ"א סק"א. שתילי זיתים אות ד'. פתחי עולם אות א'. ועיין לקמן סי' כ"ז אות ל"ב:
סעיף קטן ו
ו) שם שאינו יכול להניח אלא אחת וכו'. המשכים לצאת בדרך עם שיירא. ואין השיירא ממתנת עליו ואינו יכול להתעכב כדי להניח תש"י מניח תש"ר לבד שאין בהנחתו שהות כ"כ. בד"א כשיהיה יכול להניח אחר כך גם השל יד אבל אם לא יהיה יכיל אחר כך להניח תש"י צריך להניח עכשיו קודם הליכתו מביתו תש"י ותש"ר דמשום איחור דרכו לא התירו לו לבטל מצות תפילין. ר"ז אות ג'. והביאו פתחי עולם אות א. והוא מדברי המ"א סק"א יעו"ש. ולפי מש"ל בשם האר"י ז"ל שצריך להיות הסדר בתחילה ללבוש ציצית ואחר כך תש"י ואחר כך תש"ר וצריך להתפלל בהם א"כ גם הכא אפילו שהוא יוצא לדרך צריך להשתדל מאד בכל מאמצי כחו להתפלל בציצית ותפילין וללבוש אותם על הסדר ולישב דעתו להתפלל בכוונה להבין פירוש המלות ושלא יחסר שום אות מן הברכה ומן התפלה כי זה המצוה תגין עליו ממקירות הדרכים. ואם אי אפשר לו לעשות זה קודם צאתו לדרך כי לא הגיע עדיין זמן ציצית ותפילין יעשה אחר כך כשיהיה לו פנאי או אם הוא יישב בעגלה או בספינה. ואם אינו יושב בעגלה או בספינה וחושש שמא יעבור זמן התפלה אם ימתין כדי להתפלל בציצית ותפילין אז אם הגיע זמן ציצית ותפילין קודם צאתו לדרך אלא שאין ממתינין לו עד שיתפלל בציצית ותפילין שהשיירא עוברת לפחות ילבש ציצית ותפילין ויקרא בהם קריאת שמע קודם הליכתו לדרך ויפשיטם ואחר כך יתפלל בדרך כדי שיהא לבישת ציצית ותפילין קודם תפלה על הסדר. ואם גם זאת אינו יכול לעשות או שעדיין לא הגיע הזמן בצאתו ואחר כך הגיע ואינו יכיל ללבוש ציצית ותפילין וחושש שמא יעבור זמן התפילה אז יתפלל ואחר כך ילבש ציצית ותפילין:
סעיף ב'
סעיף קטן ז
ז) [סעיף ב'] הגהה ולדידן דנוהגין וכו' יברך על של ראש לבד שתי ברכות. ויש אומרים דאף לפי' ר"ת שהוא מנהג האשכנזים אינו מברך אלא אחת. ב"ח. י"ז אות ה'. פתחי עולם אות ב':
עמוד הקודםעמוד הבא