התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תרכ
הרב יעקב חיים סופר
סימן תרכ
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] טוב לקצר בפיוטים וכו' שחרית משכימין לבהכ"נ ומסדרין את הברכות ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק"ש בעונתה וכתב רב עמרם ועומד ש"צ לפני התיבה ואומר נשמת ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת הרשות בידם וכן נוהגין באשכנז אבל יותר נכון מנהג טוליטילה שאין מוסיפין בהן. טור. וכבר כתבנו לעיל סי' נ"א או' ן' שכן מנהג בית אל יכב"ץ ההולכין ע"פ דברי האר"י ז"ל שאין מוסיפין יעו"ש. ועוד עיין בשו"ג מה שכתב בענין זה:
סעיף קטן ב
ב) כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע"כ. ויש שאינם נמנעים מאומרו ביו"ט וביוה"כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי. ב"י. וכ"כ העט"ז דנוהגים לאומרו משים דיו"ט נמי איקרי שבת. וכ"כ לעיל סי' נ"א או' מ"ט יעו"ש:
סעיף קטן ג
ג) שם. ובסליחות וכו' אותם ת"ח שעוסקין בתורה ביוה"כ בבהכ"נ בשעה שהצבור מתפללים ומשמיטים עצמם מלהתפלל אותם התפילות והסליחות והתחנונים והבקשות עמהם לא שפיר עבדי. ריא"ז הב"ד בשה"ג פרק קמא דברכות. כנה"ג סי' תרכ"א בהגה"ט. א"ר בסי' זה או' א' ר"ז סי' תרכ"א או' י"ז:
סעיף קטן ד
ד) טוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה. ר"ז או' ב' מ"א סי' תרכ"ב סק"ב. א"ר שם או' ה' ר"ז בסימן זה או' ב' ועיין לעיל סי' תקפ"א או' ה':
סעיף קטן ה
ה) ומכוונים לומר לפחות יו"ד וידויים ביום זה. כנגד עשרה פעמים שהיה מזכיר כ"ג את השם ביום הכפורים. ג' פעמים בכל וידוי וא' בגורלות שאומר לה' חטאת. והיו"ד וידויים אלו אומרם כל יחיד בתפלתו פ"א בארבע תפילות וכשמחזיר הש"צ התפלה וגומרים הצבור ואומרים הוידויים עמו הרי שמנה וידויים וב' פעמים בערב אחד במנחה ואחד בערבית. לבוש. וכ"ה בטור. ומיהו בדרשות מהרי"ל הלכות ליל יוה"כ כתב דהיו"ד וידויים הם ביוה"כ. ב' בליל כפור א' לצבור וא' לש"צ וביום ד' לצבור וד' לש"צ. וכתב וכ"ה בא"ח וכתב הטעם שהם נגד עשרה קדושין שמקדש כ"ג עצמו במקדש ביום כפור יעו"ש. ומהרי"ו כתב הטעם דיוה"כ בעשור לחודש ועשור הוא קודש קדשים. א"ר אות ב' ועיין יומא ל' ע"א וט"ל ע"ב ולקמן סי' תרכ"א או' כ"ב ששם נת' עשר וידויים ועשר קידושים יעו"ש:
סעיף קטן ו
ו) לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ויעבור ובמוסף ז' ובמנחה ששה ובנעילה ג' ואבי העזרי כתב קבלתי שבתפלת יוצר צ"ל י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות. ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית אומר ז' סליחות ובמוסף ה' ובמנחה ג' ואם יש פנאי אומר ה' טור. והוא מהרא"ש פ' בתרא דיומא. ובזה הולכין אחר המנהג יען כי רב האר"י ז"ל לא נתן טעם בסוד כמה פעמים ויעבור צ"ל ביוה"כ. ומיהו מנהג בית אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל לומר בערבית ה' ובשחרית ה' ובמוסף ז' ובמנחה ששה ובנעילה ג' סך הכל כ"ו כענין שם הוי"ה שהוא מדת הרחמים. ומנהגם לומר כל ויעבור בכוונה כמו בחול ורק שהוא בבחי' היום. וכן כל תפילות יוה"כ אומרים בכוונה אבל רק בבחי' הפנימיות לבד כידוע ליח"ן:
סעיף קטן ז
ז) ועוד מנהג בית אל יכב"ץ לומר בליל יוה"כ בסליחות הוידוי הגדול לרבי נסים ז"ל הנדפס בסידורים בחזרת שחרית של יוה"כ המתחיל רבונו של עולם וכו' עד בהעביר את חטאת עמך המתודים לפניך. ואח"כ אומרים או"א וסדר הוידוי הגדול כמ"ש בס' דברי שלום בהקדמה במנהגי בית אל יכב"ץ יעו"ש והוא כדי שלא להפסיק בחזרת שחרית כנודע. וסדר וידוי גדול עיין לחיד"א בספר מי"ב בקו' כף אחת יעו"ש:
סעיף קטן ח
ח) שם. בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות. משמע דהיינו קודם שיתחיל שעה שביעית וכ"כ הלבוש קודם שעה שביעית דהיינו קודם חצי יום. מיהו שכנה"ג בהגה"ג כתב דקודם ז' שעות לאו דוקא אלא עד שש ומחצה כמ"ש סימן רפ"ו וכמ"ש הגמ"י שמביא רבינו ב"י עכ"ל. וכ"כ הר"ז קודם שש ומחצה. וכ"כ מ"ב או' ב' ומ"מ לצאת ידי ספק יש ליזהר להתחיל מוסף קודם שיתחיל שעה שביעית. וכל זה לכתחלה אבל אם אירע שאיחרו להתפלל מוסף עד שהגיע שש ומחצה שהוא זמן תפלת מנחה גדולה אפי' הכי יתפללו מוסף תחלה. ב"ח. עט"ז. ר"ז. מט"א. מ"ב שם. וכ"כ לעינ סימן רפ"ו או' ל"ז יעו"ש:
סעיף קטן ט
ט) ואם האריך החזן יותר מדאי וא"א שלא יאחרו מוסף יש לדלג סליחות וא"מ כדי להתחיל מוסף קודם חצות. לבוש. מ"א. עט"ז. ר"ז. מ"ב או' א':
סעיף קטן י
י) שם. קודם שבע שעות. והרא"ש כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. טור. עט"ז. וכן היה עושה מהר"ם כמ"ש בדרשות מהרי"ל הלכות יוה"כ בסדר התפלה יעו"ש:
סעיף קטן יא
יא) מצוה ללמוד ביוה"כ משניות מס' יומא עם פירושיהן ששם מוזכר עבודת יוה"כ. גם נכון ללמוד בסוף יומא מאמרים המדברים ממעלות התשובה. של"ה דף רכ"ע ע"א. א"ר או' א' ר"ז סימן תרכ"א או' ט"ז:
סעיף קטן יב
יב) ביוה"כ ילמדו ביחזקאל מריש סימן מ' עד סוף סי' מ"ג ששם נבואה שנתנבא יחזקאל המע"ה על בית שלישי ביוה"כ עצמו דכתיב בראש השנה בעשור לחודש והיינו ר"ה דיובל וארז"ל במדרש א"ל הקב"ה ליחזקאל הע"ה ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו ע"כ. בן א"ח פ' וילך אות כ"א. ועיין לעיל סי' תכ"ט או' ו':
עמוד הקודםעמוד הבא