התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תקכא
הרב יעקב חיים סופר
סימן תקכא
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] משילין פירות דרך ארובה וכו' פי' מי שיש לו חטין ושעורין שטוחין על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ דליכא טרחא יתירא. רש"י ביצה ל"ה ע"ב. ב"י. לבוש. ט"ז סק"א. והיינו בפירות הראויין לאכילה ביומן אעפי' שא"צ להם התירו הא דבר שאין ראוי לאכילה אעפ"י שאין מוקצה כעצים יבשים על הגג ומטר עליהם י"ל דאסור לשלשל מארובה. א"א סי' תצ"ה או' א' והב"ד האחרונים. ומיהו אם נצרך להם היום וא"א באחרונים י"ל דשרי:
סעיף קטן ב
ב) שם. משילין פירות וכו' ודוקא כשהמטר יורד עליהם ומשום הפסד שרי דאם לא כן הו"ל כמפצה אוצר ואסור אם לא לדבר מצוה כמ"ש בסי' של"ג. מ"א סק"א. ומיהו מלשון הרמב"ם דנקט סתמא משמע דלשום צורך שרי ואפשר שסמך על הלכות שבת דאינו מתיר שם אלא לצורך ת"ת או לצורך אורחים וה"ה משום הפסד. בגדי ישע. וכ"פ המש"ז או' א' כדברי מ"א דלא שרי אלא משום הפסד. וכ"פ הר"ז או א' מ"ב או' א':
סעיף קטן ג
ג) שם. משילין פירות וכו' שיורידם למטה בחבל. טור. לבוש. ט"ז סק"א. מיהו בס' הבתים בתחלת ס' מעשה רוקח דף ד' ע"ד כתב דנראה מדברי הרמב"ם דאסור לשלשל בחבל דרך ארובה יעו"ש והב"ד הער"ה או' ב' אמנם החמ"מ או' ב' פסק כדברי הטור דאפי' בחבל שרי. וכ"כ הר"ז או' א' דבין להשליך הפירות דרך ארובה או לשלשלם בחבל שרי. וכ"כ המק"ק סי' י"ז או' י"ג. מ"ב או' א':
סעיף קטן ד
ד) שם. משילין פירות דרך ארובה וכו' אפי' טובא ואפי' לגמור את האוצר שרי. יש"ש פ"ה דביצה סי' ב' וכן דעת הרי"ף והרמב"ם מדסתמו דבריהם וכ"מ דעת הש"ע דלא כמ"ש בב"י. מ"א סק"א. מיהו הברכ"י או' א' כתב דהדבר פשוט דכיון דמרן בב"י סבר דדעת הרי"ף והרמב"ם להיפך דלא התירו בפי' ודאי כן דעתו בש"ע ודלא כמ"ש המ"א דהש"ע היפך הב"י וכן עיקר בדעת הרי"ף והרמב"ם כמ"ש בב"י יעו"ש. אמנם המאמ"ר או' ב' כתב דלפי מ"ש הדרישה בפי' דברי הב"י נראה דמסקנתו בב"י דלדעת הרי"ף והרמב"ם שרי אפי' לגמור ואין כאן חזרה יעו"ש. וכ"כ הער"ה או' א' על דברי הברכ"י הנ"ז דהעיקר כרש"ל ומ"א להקל יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ב' מק"ק סי' י"ז או' י"ד. מ"ב או' ב':
סעיף קטן ה
ה) שם. דרך ארובה הוא חלון שבתקרה. מ"א סק"ב. א"ר או' ב' מ"ב או' ג':
סעיף קטן ו
ו) שם. ולא ישלשלם בחלונות, כגון גג שמוקף מחיצה וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו לא טרחינן, רש"י ביצה ל"ה ע"ב. ט"ז סק"א, ולא מיבעיא בהורדה בחבל דלא אלא אפי' להפילם שלא בחבל נמי לא דהא אפי' מפילם דרך שם מ"מ יש טורח להעלותם לחלון. ב"י. ט"ז שם. עט"ז. חמ"מ או' ב' מק"ק שם או' י"ג. מ"ב או' ד' אמנם אם היה החלון נמוך שוה לגג דליכא טרחא יתירה מסתברא דמותר כמו דרך ארובה. מ"ב שם:
סעיף קטן ז
ז) שם. ולא יורידם בסולמות. וה"ה במדרגות שלנו. מ"א סק"ד. א"ר או' ב' חמ"מ שם. ר"ז או א' מק"ק שם מ"ב או' ה':
סעיף קטן ח
ח) שם. ולא יטלטלם מגג לגג וכו' ר"ל דאם אין ארובה בגג זה לא יטלטלם לגג אחר שיש בו ארובה ואפי' הם סמוכים זה לזה והם שוים שאין האחד גבוה מחבירו. ר"ז שם. מק"ק שם. מ"ב או ו' ואו' ז' ולעניין שבת עיין לעיל סי' של"ח סעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד:
סעיף ב'
סעיף קטן ט
ט) [סעיף ב'] מותר לכסות פירות. ואפי' פירות של טבל שאין ראויין לו ביומן. עבה"ק שער ג' או' ח' א"ר או' ג' כר"ש רו"ח:
סעיף קטן י
י) שם. או לבנים. כדי שלא יטשטשו בגשמים. עבה"ק שם. וכ"ז אפי' בשבת. עבה"ק שם. א"ר שם. וכ"פ הש"ע לעיל סי' של"ח סעי' ז' ועיין בדברינו לשם איזה דברים השייכים לענין זה:
סעיף ג'
סעיף קטן יא
יא) [סעיף ג'] ליתן כלי תחת הדלף וכו' עיין לעיל סי' של"ח סעי' ח' ובדברינו לשם בס"ד:
עמוד הקודםעמוד הבא