התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תי
הרב יעקב חיים סופר
סימן תי
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] במקום ידוע אצלו. והיינו שאותו המקום מסויים כגון אילן או גדר וכדומה כמ"ש בסי' הקודם סעי' י"א ועיין בדברינו לשם או' ע"ג
סעיף קטן ב
ב) שם. אעפ"י שלא הגיע וכו' והוא אם היה אפשר להגיע שם מבע"י אם ירוץ וכמ"ש לעיל סי' הקודם סעי' י"א יעו"ש.
סעיף קטן ג
ג) שם. אעפ"י שלא הגיע וכו' שאמר לו לין פה עת חמה הוא עת צינה הוא. גמ'
סעיף קטן ד
ד) שם. או שחזר מעצמו וכו' היינו שמתחלה יצא ע"מ להחשיך שם ולקנות שם שביתה ברגליו ואח"כ נמלך לחזור וללון בביתו ולמחר לילך לשם אבל אם נמלך לגמרי שלא לילך שם אעפ"י שהחזיק בדרך כיון שחזר בודאי נתבטל למפרע מה שהיה בדעתו לקנות שם שביתה והרי הוא כבני עירו וכ"מ בתוי"ט.
סעיף קטן ה
ה) שם. והחזיק בדרך וכו' ר"ל דחשבינן ליה כהחזיק בדרך כמ"ש בסי' הקודם סעי' י"א
סעיף קטן ו
ו) שם. בד"א בעני וכו' ר"ל שאין לו מזון ב' סעודות להניח עירוב ולכך הקילו גביה כשהחזיק בדרך אעפ"י שלא הגיע לשם מבע"י. מיהו בעה"ק דף ל"ב מבואר דכל שיצא מביתו על דעת לקנות שביתה מקרי עשיר שאין לך עני שאין לו אוכלין בביתו שיכול לערב בהם ועני מקרי כשיצא מביתו שלא על דעת לערב וחשכה לו או שיצא ממקומו ללכת למקום אחר רחוק ד' אלפים אמה והחזירו חבירו אבל כשיצא על דעת לקנות שביתה בתוך התחום לא מהני החזירו חבירו. וכ"מ בשה"ג בשם הריא"ז פ' מי שהוציאוהו א"ר או' א' ויש לחוש לזה לכתחלה היכא שאין צורך הרבה בדבר.
סעיף ב'
סעיף קטן ז
ז) [סעיף ב'] החזירו חבירו ה"ז החזיק וכו' מדלא כתב כאן או שחזר מעצמו כסעי' הקודם משמע דדוקא התם כשהחזיק בדרך מועיל אפי' לחזר מעצמו אבל הכא דרק ירד מהעליה אינו מועיל לחזר מעצמו מיהו בח"א כלל ע"ז או' י"ז השוה זה לסעי' הקודם ואפשר שגם דעת הש"ע בן אלא שקיצר וסמך על מ"ש בסעי' הקודם
סעיף קטן ח
ח) שם. אצ"ל שביתתי במקום פלוני וכו' ויש חולקין בזה דדוקא מי שיש לו בית מכאן ובית אחר לסוף ד' אלפים אמה והחזיק בע"ש בדרך לילך לאותו בית וחזר התם הוא דאמרינן ודאי גמר בלבו לקנות שביתה בסוף אלפים אפי' לא אמר שביתתי במקום פלוני ויכול לילך לשם למחר אבל אם אין לו שם בית לא קנה עד שיאמר בפי' שביתתי במקום פלוני ב"ח. וכתב וכ"נ דעת כל הפו' יעו"ש. ולרש"י גם ביש לו שם בית צ"ל ג"כ שביתתי במקום פלוני והביאו הטור וע"כ יש ליזהר לכתחלה צומר שביתתי במקום פלוני ואפי' אם יש לו שם בית אחר ד' אלפים ובדיעבד אם לא אמר יש להקל ביש לו שם בית ואם אין לו שם הבית ולא אמר יש להקל רק בשעת הדחק והיינו כשיש צורך הרבה בדבר וכ"ז בהחזירו חבירו או שחזר מעצמו אבל אם לא חזר אפי' אין לו שם בית ולא אמר כיון שגמר בלבו והחזיק בדרך מבע"י קנה שם שביתה והוא שיכול להגיע לשם מבע"י אם ירוץ כמ"ש לעיל או' ב':
סעיף קטן ט
ט) שם. אלא כיון שגמר בלבו. ר"ל לקנות שביתה.
סעיף קטן י
י) שם. אלא כיון שגמר בלבו קנה. עיין לעיל סי' ת"ט או' ל"ח.
סעיף ג'
סעיף קטן יא
יא) [סעיף ג'] והוא קנה שם עירוב וכו' עיין לעיל או' ו'
עמוד הקודםעמוד הבא