התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן עז
הרב יעקב חיים סופר
סימן עז
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] אסור לקרות כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכן רביעית מים וכו'. היה יודע שהיה כאן מי רגלים ונסתפק אם הטילו לתוכו רביעית מים וכיוצא בו נ"ל כיון דאתחזק איסורא אפילו דרבנן אזלינן לחומרא. ומ"מ בשעת הדחק שיתבטל עי"ז מק"ש ותפלה מותר לסמוך על הפוסקים דאפי' באתחזק אזלינן לקולא. ח"א כלל ג' אות ל"ב והביאו פ"ע סוף סי' ע"ו:
סעיף קטן ב
ב) שם ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם. דאז אפי' אין בו מי רגלים אסור לקרות כנגדו ואינו מועיל בנתינת מים להכשיר הכלי עצמו כמ"ש בסי' פ"ז. ב"י. פרישה או' א' ועי"ש בסי' פ"ז דיש חילוק בין עביט של חרס ועץ לשל מתכות יעו"ש. ובדברינו לשם בס"ד:
סעיף קטן ג
ג) שם לא שנא היו המים בכלי תחלה. ונותן עליהם מים ולא אמרינן ראשון ראשון בטל כיון דמטיל אותו בבת אחת. כ"כ רבינו יונה בפ' מי שמיתו והביאו פרישה אות ב' ומשמע דוקא בב"א הא לאו הכי קמא קמא בטיל, וכ"כ פרמ"ג א"א ריש הסי' וכ"כ א"ר אות א' בשם לח"מ (וצ"ל שהוא שם מחבר אחד דלא מצינו זה לא בל"ח ולא בל"מ כמ"ש המאמ"ר אות ב') יעו"ש. אמנם המאמ"ר שם כתב דמדברי רש"י והרשב"א משמע דאפילו השליך המים טיפין טיפין בסרוגין כל שהשלים לרביעית מותר לקרות כנגדן וכתב והכי משמע מסתמיות כל הפוסקים וכ"נ עיקר יעו"ש והביאו הרו"ח וכ"נ דעת הפא"ת השלתן על קיצור הש"ע סי' ה' אות ב' יעו"ש. וע"כ לכתחלה יש להחמיר ולהטיל הרביעית בב"א ובדיעבד אם נתנו אותו בסרוגין מותר לקרות כנגדן:
סעיף קטן ד
ד) שם לא שנא היו המים בכלי תחלה, וכ"כ האחרונים דאפילו אם היו המים בכלי תחלה צריך רביעית לפעם אחת ודלא כהפר"ח אות ב' שכתב אם מטיל מים בתחלה כל שהן מהני למי רגלים של פעם אחת יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר אות א' דהדבר פשוט דנקטינן כדברי המחבר וחלילה להקל כדברי הפר"ח יעו"ש:
סעיף ב'
סעיף קטן ה
ה) [סעיף ב'] רביעית שאמרו למי רגלים של פעם אחת. ואין חילוק אם השתין הרבה או מעט. כ"מ פ"ג דק"ש דין יו"ד. מיהו השה"ג אשר סביבות הרי"ף כתב בשם הריא"ז דאם היו המי רגלים פחות מרביעית נראה בעיני שצריכין מים כנגדן לבטלן עכ"ל והביאו כנה"ג בהגב"י. י"א בהגב"י. וכתב עליו הי"א שם בשם תשובת חכם צבי סי' ק"ב דכדאי הוא לסמוך עליו באיסור תורה כ"ש באיסור דרבנן יעו"ש. אבל דעת האחרונים ז"ל כדברי מרן ז"ל בכ"מ דאין חילוק באם השתין הרבה או מעט. מ"א סק"א. סו"ב במק"ח אות א' ר"ז אות ב' ח"א כלל ג' אות כ"ח. סידור בי"ע בדיני ק"ש דערבית אות ל"ד. חס"ל אות ח' וכתב שם החס"ל דאפי' לא הטיל אלא טיפה אחת. וכ"כ בן א"ח פ' בא או' י"ט וכתב עו"ש החס"ל דאפי' אם יריק הכלי של מתכת אין לקרות כנגדו מאחר שיש בו לחלוח מי רגלים טופח ע"מ להטפיח וצריך ליתן לתוכו מים או ירחיק ד"א עכ"ל. ועיין א"ר אות ב' שכתב דאפילו לדברי הכ"מ דוקא על מה שהשתין בפ"א הוא דבעי רביעית אף שלא השתין אלא מעט אבל כשהשתין הרבה אלא שלא נפל על הבגד אלא מעט אינו צריך רביעית. וכ"כ פרמ"ג א"א אות א' ועיין לקמן אות ז':
סעיף קטן ו
ו) שם רביעית שאמרו למי רגלים של פעם אחת וכו' ואם הטילו רביעית מים בתוך מי רגלים של פ"א ונתבטלו ואח"כ בא תינוק והשתין עוד ע"ג המים המעורבים והמבוטלים צריך להטיל עוד רביעית מים. מאמ"ר אות ד':
סעיף קטן ז
ז) שם רביעית שאמרו וכו' ואם הם בלועים בבגד אעפ"י שהוא טופח ע"מ להטפיח אם חוזר ומטפיחו במים דיו. מ"א סי ש"ב ס"ק כ"ה ר"ז בזה הסי' אות ב' ח"א שם אות כ"ט:
סעיף קטן ח
ח) שם למי רגלים של פעם אחת וכו' וירגיל אדם שיהא לו עביט של מתכת או זכוכית ויטיל לתוכו רביעית מים בכל פעם שישתין ודי כשירחוץ הכלי מע"ש לע"ש אם הכלי נקי ואינו יוצא שום ריח ממנו. של"ה דף ס"ו. א"ז. פ"ע או' ו' וכ"ה בא"ר סי' פ"ז אות ב':
סעיף קטן ט
ט) שם ולשל שני פעמים שתי רביעיות וכו' כ"כ הב"י והרמב"ם והרא"ש והכי נקטינן ולא כהרשב"א דפסק רביעית מהני אפילו למי הרגלים הרבה, עט"ז או' א' וכ"כ הפר"ח או' ב' וכ"כ ר"ז שם. ח"א שם אות כ"ח. בי"ע שם. חס"ל שם. קיצור ש"ע סי' ה' אות ב' בן א"ח שם וכן עיקר. ועיין מאמ"ר אות ג':
עמוד הקודםעמוד הבא