התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תרסב
הרב יעקב חיים סופר
סימן תרסב
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] ביום שני מברך על נטילת לולב וכו' בפ' לולב וערבה (סוכה מ"ו ע"א) איכא מ"ד דאינו מברך עליו אלא ביום ראשון בלבד ואיכא מ"ד דמברך עליו כל ז' ופסקו הפו' כמ"ד כל ז' בעי ברכה. ב"י. והטעם כתב שם רש"י ואע"ג דמרבנן הוא מברכין עליה כי היכי דמברכינן בנר חנוכה ובמגלה דרבנן ע"כ. ואיתא שם בגמ' על הא דמברכין בנר חנוכה וצונו והיכן צונו מלא תסור יעו"ש:
סעיף ב'
סעיף קטן ב
ב) [סעיף ב'] אינו מברך זמן ביום ב' על הלולב וכו' בטור הביא פלוגתא בזה אלא שכתב שאביו הרא"ש ז"ל הסכים שאין לברך וכן נוהגין באשכנז ולכן פסק כן ג"כ בש"ע. והטעם כתוב שם בטור שאין לאומרו דממ"נ יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאילו אמרו בשעת עשייה שיצא ולא דמי לזמן דקידוש שאומר בליל ב' שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל סוכה עכ"ל ואע"ג שגבי שופר אומרים זמן גם בשני (כמ"ש לעיל ססי' ת"ר בהגה) שאני הכא דלפעמים עיקר הקדושה ביום שני כדאיתא סי' ת"ר. ט"ז סק"א. ועיין לעיל סי' תרמד או' ח':
סעיף קטן ג
ג) שם. אלא א"כ חל יום ראשון בשבת. שצריך לברך זמן בשני שהוא פעם ראשון שנוטלו כיון שלא אמרו בראשון. לבוש. וה"ה שאם ביום שני ג"כ לא קיימו מצות לולב כגון שנא היו ד' מינין נמצאין איך שיהיה שצריך לברך שהחיינו ביום הג' רש"ל בתשו' סי' ח' וה"ה אם לא קיימו מצות לולב עד יום שביעי שצריך לברך שהחיינו ביום קיום המצוה. כנה"ג בהגה"ט. א"ר או' ה' מש"ז או' א' מ"ב או' ג' ומ"ש שם המש"ז דמשמע אם נטל ביום א' ולא בירך זמן דאין מברך ביום ב' זמן כשנוטל אין כן דעת הפו' כמ"ש לעיל סי' תרמ"ד או' ז' יעו"ש וגם המ"ב בסי' זה בשה"צ אות ד' כתב להשיג עליו יעו"ש:
סעיף ג'
סעיף קטן ד
ד) [סעיף ג'] מוציאין שני ספרים וכו' כל הדינים השייכים לענין זה כבר נת' לעיל סי' תרנ"ט קחנו משם:
עמוד הקודםעמוד הבא