התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תקכח
הרב יעקב חיים סופר
סימן תקכח
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] יו"ט א"צ עירובי חצרות וכו' משום דק"ל מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך וכדלעיל רס"י תקי"ח ומשמע מתוך סתימת דברי הש"ע דלא תיקנו כלל עירובי חצרות ליו"ט וכן סתם לעיל בסי' תט"ז סעי' ה' אכן מדברי מור"ם ז"ל לעיל סי' תקי"ח סעי' א' בהגה מוכח דס"ל דדברים שאין בהם צורך כלל אסור להוציא בלא עירובי חצרות וע"כ כתבו האחרונים דכשמערב עירובי חצרות בע"פ בשביל שבתות השנה יכלול גם יו"ט וכן מי שמניח בכל ע"ש ואיקלע יו"ט סמוך לו יאמר לשבת זה ויו"ט הבע"ל כדי לצאת אליבא דכ"ע וכמבואר בדברינו לעיל סי' תקי"ח או' י"ד יעו"ש:
סעיף קטן ב
ב) ואם הניח עירוב חצירות ליו"ט סומך עליו גם לשבת מ"א סק"א. א"ר או' א' י"א בהגה"ט. מ"ב או' ב' וכן אם הניח עירובי תחומין ליו"ט יוכל לסמוך עליו גם לשבת אם כיון לכך וכ"ש אם פירש. חמ"מ או' ב' ועיין לעיל סי' תט"ז סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:
סעיף קטן ג
ג) שם. אבל עירובי תחומין צריך. וכ"כ לעיל סי' תט"ז סעי' ה' ואם איסור תחומין ביו"ט דאו' או מדרבנן עי' לעיל סי' ת"ד או' י"ד:
סעיף קטן ד
ד) שם. אבל עירובי תחומין צריך. כמו בשבת. טור וב"י. והיינו אם נצרך לצאת חוץ לתחום משום דבר מצוה וכמ"ש לעיל סי' תט"ו סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
סעיף קטן ה
ה) שם וכל הלכות תחומין נתבארו וכו' והחילוק שיש בין ר"ה לשני יו"ט של גליות נתבאר לעיל סי' תט"ז סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] אין מערבין וכו' לצורך שבת. לבוש.
סעיף קטן ז
ז) שם. לא עירובי חצרות וכו' עירובי חצרות מיחזי כמתקן ועירובי תחומין קונה שביתה ומיחזי כקונה בית ביום טוב. לבוש:
סעיף קטן ח
ח) שם הגה. אפי' אם הניח עירוב תבשילין. דעירוב תבשילין לא מהני אלא לצורך סעודה והדלקה בכלל צורך סעודה הוא שאין אוכלין בלא נר בליל שבת אבל עירובי חצירות ועירובי תחומין לאו צורך סעודה הוא. לבוש:
סעיף קטן ט
ט) שם הגה. אפי' אם הניח עירוב תבשילין. כ"כ הר"ן. ובהג"א כתב משם הא"ז דאם הניח עירובי חבשילין מערבין עירובי חצירות אבל ממה שסתמו כל הפו' משמע דכלהו לית להו הא דהא"ז. נה"ש או' א' וכ"פ בס' בגדי ישע:
סעיף קטן י
י) שם. בשני יו"ט של גלויות וכו' אבל ביו"ט של ר"ה אינו יכול לערב על תנאי כמ"ש בסי' הקודם סעי' כ"ב וכ"כ ב"י בסי' זה ובש"ע סי' שצ"ג סעי' א':
סעיף קטן יא
יא) שם. יכול לערב עירובי חצירות על תנאי. שיאמר ביום הראשון אם היום חול בעירוב זה יהא מותר לטלטל מחצר לבתים ומבתים לחצר ואם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קודש כבר ערבנו מאתמול ואם היום חול בעירוב זה נהיה מותרים לטלטל בשבת זו. טור ולבוש. ועיין לעיל סי' שצ"ג סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
סעיף קטן יב
יב) שם. על תנאי. ולא יברך כמ"ש בסי' הקודם או' קל"ח יעו"ש:
סעיף קטן יג
יג) שם. אבל עירוב תחומין אין מניחין וכו' היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשכבר עירב מהני בשני יו"ט של גליות. א"ר או' ב' בגדי ישע. מש"ז סי' תט"ז או' ב' מ"ב או' ו':
סעיף קטן יד
יד) שם. אבל עירוב תחומין אין מניחין וכו' ודוקא שלא עירב בראשון אבל אם עירב בראשון מערב ברגליו בשני. ב"י בשם הר"ן. ועיין לעיל סי' תט"ז או' י"ד ואו' ט"ו:
עמוד הקודםעמוד הבא