התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תטו
הרב יעקב חיים סופר
סימן תטו
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] אין מערבין ע"ת אלא לדבר מצוה וכו' והיינו דוקא בפת אבל ברגל יכול לערב אפי' לדבר הרשות. ר' יהונתן על הרי"ף וכ"כ ב"י. וכ"ה דעת מ"א סקי"ב ובסי' תמ"ד ס"ק י"ג. וכ"פ ח"א כלל ע"ז או' י"ב מיהו בס' אבן העוזר כתב דמדברי התו' פ' אלו עוברין (פסחים דף מ"ט) והרא"ש והר"ן שם מבואר דאפי' ברגליו אין מערבין לדבר הרשות וכתב שכ"מ ג"כ בירושלמי וע"כ השמיטו בש"ע יעו"ש וכ"כ א"ר או' א' דכ"מ מרי"ו ומהרי"ל וע"כ כתב דאין להקל כ"א לצורך גדול יעו"ש.
סעיף קטן ב
ב) שם. של נשואין. וה"ה של אירוסין. עה"ק ורי"ו א"ר או' ב' תו"ש או' ג' א"א או' א' ומיהו הגר"א כתב דדוקא לארוס עצמו חשיב דבר מצוה וכמ"ש לקמן סי' תמ"ד סעי' ז' יעו"ש ומ"מ יש להקל כדיעה ראשונה כי רבים הם.
סעיף קטן ג
ג) שם, של נישואין. אבל בת כהן לישראל ע"ה או בת ת"ח לע"ה אינה מצוה כדאיתא בפסחים פ"ג מ"א סק"א תו"ש או' ב' ועיין באה"ע סי' ב' סעי' ח'
סעיף קטן ד
ד) ואם בנישואין של בת ת"ח לע"ה אומרים שירות הוי סעודת מצוה. מרדכי פ"ד דפסחים מ"א סי' תר"ע סק"ד תו"ש בסי' זה או' ב' ומ"ש המחה"ש לדחות משום דיוכל לומר שירות בביתו א"נ דשם יש ג"כ משמח חתן ודוק. ועיין בשו"ת חו"י סי' ע' שכתב דבזה"ז אין לנו ע"ה שדיברו בו חז"ל כמו שאין ע"ה שאמרו בו ששה דברים בפ"ג דפסחים ועי"ש מה שהאריך בגדר סעודת מצוה יעו"ש.
סעיף קטן ה
ה) שם. של נשואין. וכן בת ע"ה לע"ה אינה סעודת הרשות. מחה"ש. אמנם אם יודע שינהגו שם שלא כדת וירקדו בחורים ובתולות ביחד או בתולות לפני אנשים ודאי שאינו מן הראוי לראות בשמחתם וכ"ש שאין לערב כדי להלוך לשם. וגדולה מזו כתב בי"ש באה"ע סי' ס"ב ס"ק י"א בשם הב"ח דכשאנשים ונשים בחדר א' אין אומרים שהשמחה במעונו דאין שמחה כשיצה"ר שולט עכ"ל אבל אם הולך לשם כדי למנעם ודאי דמצוה קעביד.
סעיף קטן ו
ו) שם. או חבירו וכו' ונראה דה"ד בחבירו חכם מפני שהוא לומד ממנו אבל בתה"ד סי' ע"ז משמע אפי' באינו חכם שרי. ב"י. מ"א סק"ב והא"ר או' ג' כתב דהעיקר כדברי ב"י דדוקא בחבירו חכם דכ"מ בעה"ק וריא"ז בשה"ג ר"פ כיצד משתתפין וכ"ה דעת הער"ה או' א' אבל התו"ש או' ה' כתב דברי מ"א, ובג"כ דעת האחרונים.
סעיף קטן ז
ז) שם. או חבירו וכו' או שיצא לפקח על עסקי רבים תו' דף, פ"ת. מ"א שם. וכן ללכת לברית מילה סמ"ק. מיהו לפדיון שבויים ולעדות החדש וחכמה הבאה לילד והבא להציל מן הכותים יוצאים בלא עירוב. ראב"ן דף ע' א"ר או' ד' במהר"יל נסתפק אם מותר לערב כדי לילך למנין ולפי מ"ש סי' ץ' סעי' ט"ז ודאי שרי וכ"מ ממ"ש סי' שי"א ססעי' ב' מ"א שם א"ר שם ונראה דה"ה לילך להתפלל בבהכ"נ אף בלא מנין דמצוה הוא כדאיתא בסי' ץ' וכ"ה ביו"ד ס' רכ"ח סעי' כ"א תו"ש או' ה'
סעיף קטן ח
ח) שם. או חבירו וכו' או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לבית שה"ג רפ"ח מ"א שם א"ר שם. מיהו התו"ש שם כתב דמדברי הרמב"ן שהביא המ"מ פ"ו מוכח דלא ס"ל הכי ועי"ש. אבל ח"א כלל ע"ז או' י"ב פסק כדברי השה"ג וכ"ה דעת האחרונים.
סעיף קטן ט
ט) שם בהגה. או בשבת ודעת התו"ש או' ו' דלא שרי אלא ביו"ט ולא בשבת יעו"ש אכן בח"א שם כתב כדברי מור"ם ז"ל.
סעיף קטן י
י) שם בהגה. בפרדס שיש בו שמחה. והיינו שמחה של היתר ולא שמחה של הוללות דע"ז נאמר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' אחרונים.
סעיף קטן יא
יא) שם. מן העכו"ם וכו' המצערים אותו. א"ר או' ד' ואם יש בזה חשש סכנה אף בלא עירוב מותר לברוח אחרונים
סעיף קטן יב
יב) שם. או מן הלסטים וכו' ואם היה עומד במחנה עם הלסטים במצור ומתיירא שמא יסעו ממקום חנייתן בשבת יכול לערב עירובי תחומין דהא נמי כדבר מצוה דמי שאם יסע המחנה וישאר במקומו ישאר בסכנה מפני פחד האויבים ב"י בשם השה"ל. והיינו אם אפשר בעירוב אבל אם לא אפשר גם בלא עירוב שרי אם יש חשש סכנה כמ"ש באו' הקודם.
סעיף קטן יג
יג) שם הגה. ואז מותר לו לילך וכו' דכיון שעירב לדבר מצוה מותר לו לילך גם אפי' לדבר הרשות ד' אלפים אמה, לבוש.
סעיף קטן יד
יד) שם הגה. ואם מותר לו לילך וכו', כ"כ הטור. אבל הב"י כתב דמדברי רש"י משמע דאפי' עירב לדבר מצוה אינו יכול לילך לדבר הרשות יעו"ש. וכ"כ הער"ה או' ב' להוכיח מהגמ' יעו"ש אמנם דעת הלבוש כדברי הטור ומור"ם ז"ל כנז' באו' הקודם וכ"ה דעת הש"ע ולא הוצרך לכותבו מפני שכתב אח"כ שאם עירב לדברי הרשות ה"ז עירוב וא"כ כ"ש אם היה תחלתו לדבר מצוה וכ"פ ח"א כלל ע"ז או' י"ב. וכ"ה דעת האחרונים.
סעיף ב'
סעיף קטן טו
טו) [סעיף ב'] אין מערבין ע"ת ביה"ש, ואע"ג דעירובי חצירות ושיתופי מבואות מערבין אותם ביה"ש כמ"ש לעיל סי' שצ"ג סעי' ב' שאני עירובי תחומין דאסמכוה אקרא, רש"י שבת ל"ד ע"א וכ"כ התו' שם, וכ"כ הלבוש, ובעה"ק כתב חילוק אחר שעירובי חצירות אינו אלא כדי לערב הרשיות שנפרדו אבל עירובי תחומין קונה רשות ואין קונין בביה"ש א"ר או' ה' ועיין לעיל סי' שצ"ג או' ט'
סעיף קטן טז
טז) שם. ואם עירב עירובו עירוב. דמשים דעירובי תחומין דרבנן אזלינן בספיקא לקולא המ"מ פ"ו דין י"ג.
סעיף קטן יז
יז) שם. ואם עירב עירובו עירוב. וליש חולקין בסעי' ג' ס"ל דפסול כיון שלא היה לו חזקת כשרות מ"א סק"ג א"ר או' ו' בשם מי"ט. תו"ש או' ט' ועיין באו' שאח"ז
סעיף ג'
סעיף קטן יח
יח) [סעיף ג'] שניהם קנו עירוב. משום דביה"ש ספיקא הוא וספיקא דרבנן לקולא, שבת ל"ד ע"א. ופירש"י שם דלגבי האי שנאכל ביה"ש משוינן ליה לילא ואמרינן כבר קדש היום בעוד העירוב קיים וקנה עירוב ולגבי האי שהונח עליו ביה"ש ונתקיים עד שחשיכה משוינן לביה"ש יממא ועדיין לא קדש היום כשהונח ונמצא שהיה שם כבר בשעת קניית העירוב עכ"ל וכן פי' בעירובין ע"ו ע"א. וכ"ה לעיל בסי' שצ"ג סעי' ג' גבי עירובי חצירות יעו"ש. והיש חולקין ס"ל דדוקא בעירובי חצירות הקילו אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קני. והוא דעת ר"ת ור"ח שהביאו התו' שם בעירובין ובשבת יעו"ש, וכ"ה דעת הרא"ש והרמב"ן והרשב"א כמ"ש בב"י יעו"ש ולענין דינא כבר כתבנו לעיל סי' י"ג או' ז' דדעת הש"ע כשסותם ואח"כ מביא י"א לחומרא דחושש להם לכתחלה יעו"ש וא"כ ה"נ אין להקל כ"א לצורך גדול.
סעיף ד'
סעיף קטן יט
יט) [סעיף ד'] מברך על מצות עירוב. כמו שמברכין על נר חנוכה ושאר מצות דרבנן והיכן ציונו בלאו דלא תסור, לבוש.
סעיף קטן כ
כ) שם. מברך על וכו'. ואע"ג דקולא הוא שיוצא חוץ לתחום מ"מ שייך לומר וצונו שלא להלך בלא עירוב כענין שחיטה. מ"א סק"ד. ור"ל כמו דמברכין על השחיטה אע"ג דלא נצטוינו לשחוט דהא דאם אינו רוצה לאכול א"צ לשחוט ואפ"ה מברכין כיון שנצטוינו שלא לאכול בלי שחיטה. ה"ה לכאן. מחה"ש,
סעיף קטן כא
כא) שם מברך וכו' ואם לא בירך אינו מעכב כמ"ש לעיל סוף סי' שצ"ה וסוף סי' שס"ו יעו"ש וכ"כ ח"א כלל ע"ז או' יו"ד.
סעיף קטן כב
כב) שם, ואומר בזה העירוב וכו' ואם לא אמר אינו עירוב כמ"ש סי' תי"ו סעי' ב' מ"א סק"ה. והרב נתיב חיים כתב להגיה במ"א ואם לא אמר הוי עירוב אבל הא"ר או' ח' כתב הגירסא כמו שהיא ואם לא אמר אינו עירוב וכ"כ התו"ש או' י"א ת"א שם. ומ"מ אף אם לא אמר הנוסח הנז' אלא שאמר זה יהיה עירוב סגי דעכ"פ קרא שמו עירוב. ח"א שם. וכ"ז כשמערב בפת אבל אם עירב ברגליו בכוונה סגי כמ"ש לעיל סי' ת"ט או' ל"ח יעו"ש.
סעיף קטן כג
כג) שם. יהא מותר לו לילך וכו' בלבוש הנוסח יהא מותר לי לילך למחר וכ"ה לעיל בסי' ת"ט סעי' ז' ואם מערב לכל שבתות השנה יאמר לכל שבתות השנה. ועיין לקמן סי' תט"ז או' ח'
סעיף קטן כד
כד) שם. ואם מערב לרבים וכו' וצריך להניח מזון ב' סעודות לכל א' ואחד כמ"ש לעיל רסי"תי"ג יעו"ש.
סעיף קטן כה
כה) שם. יהא מותר לפלוני וכו' לילך ממקום זה אלפים אמה לכל רוח.
עמוד הקודםעמוד הבא