התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן תרכח
הרב יעקב חיים סופר
סימן תרכח
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] העליונה כשירה והתחתונה פסולה. דכתיב בסכת חסר וא"ו ודרשינן ולא בסוכה שתחת סוכה וכו' כמ"ש לעיל רסי' תרכ"ו יעו"ש:
סעיף קטן ב
ב) שם. והתחתונה פסולה. ומיירי כשהעליונה הוא תוך עשרים אלא שיש מי שנסתפק לרבא דס"ל טעם פיסול הסוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענין זה סוכה שתחת סוכה אי מותר לבנותה תוך עשרים מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ עיין בס"בכורי יעקב שכתב להתיר אם היא תוך עשרים לגגה של תחתונה וכ"כ מ"ב בב"ה יעו"ש:
סעיף קטן ג
ג) שם. והני מילי שיכולה התחתונה לקבל וכו' שאז נקראת התחתונה סוכה שתחת סוכה כיון שראוי לדור בעליונה. טור. לבוש:
סעיף קטן ד
ד) שם. והני מילי. שיכולה התחתונה לקבל כרים וכו' ר"ל בריאה וחזקה לקבל כרים וכסתות שאדם מניחן לישן עליהן. רש"י סוכה יו"ד ע"א. וממילא שיוכל ג"כ האדם לישב שם לאכול סעודתו ואז מיפסלא התחתונה משום סוכה שתחת סוכה:
סעיף קטן ה
ה) שם. והני מילי שיכולה התחתונה לקבל וכו' בגמרא (סוכה ט' ע"ב) איתא עוד בזה חילוקים והכלל דלעולם אינו פוסל מטעם סוכה שתחת סוכה אל סכך שצילתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצילתו לא מקרי סכך לפסול מטעם סוכה תחת סוכה ולכן כשהתחתונה חמתה מרובה ועליונה צילתה מרובה וקיימא בתוך עשרים מהארץ שניהם כשרים וכששניהם צילתן מרובה וקיימא עליונה למעלה מעשרים מסכך התחתונה שניהם פסולים וכשהתחתונה צילתה מרובה ועליונה חמתה מרובה וקיימא בתוך עשרים (לרש"י קאי זה על העליונה ולשיטת ר"ת והשו"ע דפסק כוותיה קאי זה רק על התחתונה) התחתונה כשירה והעליונה פסולה וכשהתחתונה צילתה מרובה וכן העליונה וקיימא בתוך עשרים מהסכך של תחתונה עליונה כשירה ותחתונה פסולה. וכל אלו הלכות הם הלכות פסוקות בגמרא בכורי יעקב. מ"ב בב"ה:
סעיף קטן ו
ו) שם. ואפי' ע"י הדחק. ר"ל שהגג של תחתונה שהיא קרקעיתה של העליונה מתנענעה כשמשתמשין שם. הרמב"ם בפי' המשנה. מ"ב או' ג':
סעיף קטן ז
ז) שם. ואפי' ע"י הדחק. דאז מקרי דירת עראי וק"ל כרבנן דר"י דסוכה דירת עראי סגי. ב"י. ט"ז סק"א. מש"ז אות א':
סעיף קטן ח
ח) שם. ויש ביניהם י"ט. היינו בין סככה של העליונה לקרקעיתה דזהו שיעור הפחות בכל סוכה להכשירה כמ"ש לקמן סי' תרל"ג סעי' ח' ועי"ז נוכל לקרוא הסוכה שתחתיה סוכה תחת סוכה:
סעיף קטן ט
ט) שם. התחתונה כשירה וכו' אבל העליונה פסולה דלא חזיא אפי' לדירת עראי. כ"מ פ"ה מהל' סיכה הל' כ"ב. נה"ש אות א' מ"ב או' ה' והוא הדין אם הסוכה העליונה אין לה רק סכך בלי דפנות כגין שנעץ ד' קינדסין על גג סוכה התחתונה וסיכך על גבן או שאין בדפנותיה ז' על ז' רוחב שיעור הכשר סוכה מתכשרה התחתונה דכל זמן שאין ראוי עליון לסוכה לאו סוכה תחת סוכה הוי. מש"ז אות א' ואף כמסתפק קצת בבכורי יעקב מסיק להקל. מ"ב בשה"צ אות ה':
סעיף קטן י
י) שם. אם היא מסוככת כהלכתה. דהיינו שהיתה צילתה מרובה מחמתה. ר"ז או' ב' מ"ב אות ו':
סעיף קטן יא
יא) שם. אפי' אם העליונה למעלה מעשרים. משמע אעפ"י שהעליונה גם כן צלתה מרובה מחמתה התחתונה כשירה. ואע"ג דבסי' תרכ"ו פסל לכ"ע אם הסכך פסול דהיינו האילן הוא צלתה מרובה מחמתה שאני הכא דהעליון אינו נקרא סכך פסול כיון שאין הפיסול מחמת עצמו רק מחמת שיעור הגובה. ט"ז סק"ב. ר"ז או' ב' מ"ב או' ז' אבל אם העליונה חמתה מרובה מצילתה אז אפילו התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשירה דסכך של עליונה כמאן דליתא דמיא. מ"א סק"ג. מ"ב שם:
סעיף קטן יב
יב) שם. ומתכשרת ע"י סכך העליונה וכו' ר"ל שעל ידי שניהם היתה צלתה מרובה מחמתה וכשירה התחתונה צריך שלא יהא סכך וכו' וכ"כ מ"ב או' ט' ואם היתה העליונה בעצמה צילתה מרובה מחמתה והתחתונה חמתה מרובה והם בתוך עשרים אף העליונה כשירה. סוכה ט' ע"ב. מ"ב שם. ועיין לעיל אות ה':
סעיף ב'
סעיף קטן יג
יג) [סעיף ב'] העושה סוכתו בראש העגלה. אע"ג דמטלטלא ולא קביעא. רש"י סוכה כ"ב ע"ב. ולכן גם הסוחרים יכולין לעשות סוכה בעגלה שלהם ובלבד שיהיה בתוכה גבוה י"ט ורוחב ז"ט בלא הגלגלים. ח"א כלל קמ"ו אות מ' אכן צריך שיקשרנה שם בחוזק שתהיה יכולה לעמוד ברוח המצויה בארץ. מ"ב או' יו"ד:
סעיף קטן יד
יד) שם. בראש העגלה. והנה הא"א אות ד' יצא לידון בדבר חדש דדוקא בשעה שעומדת ולא בשעה שהולכת עם הסוסים ושאני ספינה דאורחא בכך אבל הבכורי יעקב השיג עליו יעו"ש ודבריו נכונים. מ"ב בשה"צ אות י"א:
סעיף קטן טו
טו) שם. או בראש הספינה. שהוא מקום גבוה של ספינה והים גבוה מאד ואין הרים מקיפים והרוח שולטת שם ועוקרתם. רש"י שם:
סעיף קטן טז
טז) שם. אם אינה יכולה לעמוד ברוח וכו' ר"ל שלא קשרה בחוזק כלל שאיזה רוח שיבא יעקרנה פסולה דאפי' דירת עראי לא הויא. מ"ב או' י"ב:
סעיף קטן יז
טוב) שם. פסולה. דכל שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אפי' דירת עראי לא מיקרי וסוכה לפחות דירת עראי בעינן. לבוש. והיושב בה אפי' בשעה שאין שם רוח כלל לא יצא י"ח לפי שאינה דירה כלל. ר"ז או' ד':
סעיף קטן יח
חי) שם. אפי' אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים. דרוח מצויה דים הוא כרוח שאינה מצויה דיבשה:
סעיף קטן יט
יט) שם. כשירה. שדרך לעשות כן לדירת עראי. לבוש:
סעיף קטן כ
ך) שם. כשירה. ואעפ"י שהספינה הולכת על הים. מ"א סק"ד. א"ר אות א' שו"ג או' ו' ר"ז אות ד' מ"ב אות י"ד. ובעגלה אין שייך חילוק בין רוח מצויה או לאו. דרישה. מש"ז או' ד':
סעיף ג'
סעיף קטן כא
כא) [סעיף ג'] עשאה בראש הגמל. היינו שעשה שם הדפנות בין חטוטרותיה וסיכך על גבן לאפוקי אם ראשי הקנים של הסכך נסמכים על ראש הגמל דפסול אף דיעבד לפי שאין לה קבע שהרי הגמל ילך מכאן ויפול וכמ"ש מ"א לקמן סי' תר"ל ס"ק י"ד. מ"ב או' ט"ו ובשה"צ או' ט"ז. והוא מדברי הר"ז או' ח':
סעיף קטן כב
כב) שם או בראש האילן. תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך. רש"י סוכה כ"ב ע"ב. ר"ז אות ה' מ"ב אות ט"ז:
סעיף קטן כג
כג) שם. ואין עולין לה ביו"ט. שאסור להשתמש בבע"ח ובמחובר לקרקע בשבת ויו"ט כמ"ש בסי' של"ו. ואין דוחין אפי' שבות של ד"ס מפני קיום מצות סוכה מטעם שנת' בסי' תקפ"ו עי"ש. ר"ז שם. ועיין בדברינו לשם סימן תקפ"ו אות ל"ח:
סעיף קטן כד
כד) שם. ואין עולין לה ביו"ט. ואם עבר ועלה לה יצא י"ח. רש"י שם. הר"ן. עט"ז. א"ר אות ג' מ"ב אות י"ח. ואם אין לו ביו"ט רק סוכה ע"ג בהמה או אילן עיין א"א או' ו' שמסתפק בזה אבל בבכורי יעקב מסיק דאסור דחכמים פטרוהו יעו"ש. מ"ב שם:
סעיף קטן כה
כה) שם. ואין עולין לה ביו"ט. אפי' הסוכה על הארץ והקנים של הסכך נסמכים על האילן אסור גזירה שמא יניח חפציו על הסכך. רא"ש ורי"ו. והמ"מ פ"ד כתב שהיו רגילין להניח ולתלות בסכך חפציהם ולהשתמש בהם עכ"ל ואפשר בזה"ז שאין רגילות להשתמש שם שרי. מ"א סק"ו. ר"ז או' ז' מ"ב או' י"ז. ומ"מ לכתחלה אין לסמוך את הסכך על האילן שאין מעמידין את הסכך לכתחלה אלא בדבר הראוי לסיכוך כמ"ש בסי' תרכ"ט סעי' ז' מ"א סק"ה. ר"ז שם. מ"ב שם. ואם נעץ קונדסין באילן וסמך הסכך עליהן שרי אפי' לכתחלה. הר"ן. בגדי ישע. מ"ב שם:
סעיף קטן כו
כו) שם. מקצתה על האילן ומקצתה בדבר אחר וכו' היינו שעשה מקצת קרקעית סוכתו ומקצת דפנותיה על ראש האילן ומקצת קרקעיתה ומקצת דפנותיה על דבר אחר וסיכך ע"ג הדפנות אם היא עשויה בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת על הדבר אחר ולא תפול מותר לעלות לה בשבת ויו"ט בסולם שלא על דרך האילן ואם לאו אין עולין לה בשבת ויו"ט דכיון שסמיכתה על האילן נמצא כשנכנס לתוכה משתמש בצדדי האילן. ר"ז או' ט' מ"ב אות י"ט ואו' ך' ואות כ"א:
עמוד הקודםעמוד הבא