התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן שצ
הרב יעקב חיים סופר
סימן שצ
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] מבוי שצדו אחד עכו"ם וכו' ומבוי זה אעפ"י שאין בו אלא חצר אחד של ישראל ניתר בלחי או קורה כיון שפתוח לו חצר אחר ואע"ג שדר בו הכותי דירת הכותי חשיבא דירה לקולא. ב"י סי' זה בשם הטור סי' שס"ג וכבר כתבו בש"ע שם סעי' כ"ו יעו"ש ועיין בדברינו לשם או' קע"ה.
סעיף קטן ב
ב) שם. מבוי שצדו אחד עכו"ם וכו' ואם יש חצר עכו"ם בין חצר ישראלים (ר"ל אצל שתי חצרות של ישראלים) אם חצר העכו"ם אין פתוח למבוי זה וגם אין לו פתח או חלון אלא למעלה מי"ט מותר לטלטל מחצר העכו"ם לחצר הישראל דכיון דאין משתמש להדיא לא בעי שכירות (דאינו אוסר עליהם) אבל אם חצר העכו"ם פתוח למבוי או לחצר ישראל למטה מי"ט אסור להשתמש עמו (בין במבוי בין בחצר דאוסר עליהם) כלל, ב"ח סי' שפ"ב בשם המרדכי. אבל דעת הרב"י שם דדוקא דרך המבוי אוסר אבל מחצר לחצר (ר"ל אפי' אם החלון בתוך י"ט) אינו אוסר. ועי"ש סעי' ג' ואפי' שני חצרות של ישראל וחצר עכו"ם ביניהם (ר"ל מפסיק ביניהם) יכולין לערב יחד דרך פתחים לטלטל דרך חצר העכו"ם דלא חשיב הפסק כיון שאינו אוסר ומ"מ זה אינו מוכרח כל כך. רש"ל. מ"א סק"א.
סעיף קטן ג
ג) שם. ולא למבוי. דאלו היה גם חצר השני פתוח למבוי א"כ הרי יש כאן שתי חצרות של ישראלים שאוסרים זה על מלטלטל במבוי וממילא גם העכו"ם אוסר עליהם וצריך לשכור ממנו ולשתף ביניהם אבל אם הוא רק חצר א' של ישראל במבוי אין העכו"ם אוסר ומותר לטלטל בכל המבוי כמבואר בסי' שאח"ז.
סעיף קטן ד
ד) שם. אין יכול לערב דרך החלון וכו' והטעם עיין לעיל הי' שפ"ב או' ק"ט לענין חצר וה"ה לכאן רק דשם כתבו הש"ע סעי' י"ט בדין חצר ובסי' זה כתבו בדין מבוי ואין הפרש כמ"ש בסי' שאח"ז
סעיף קטן ה
ה) שם. ויש מי שאוסר וכו' והטעם עיין מ"ש לעיל סי' שפ"ב או' ק"י ולענין דינא שם או' קי"ב וה"ה לכאן. וכן אם יכולין לשכור מהעכו"ם ולערב עי"ש או' קי"א וה"ה לכאן:
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] וצדו אחד ישראלים וכו' ר"ל שני חצירות של ישראלים ופתוחים למבוי. ועיין לעיל סי' שפ"ב סעי ך' שכתבו הש"ע לענין חצר וכאן לענין מבוי ועיין בדברינו לשם וה"ה לכאן.
סעיף קטן ז
ז) שם. והיו חלונות פתוחות מחצר לחצר וה"ה מבית לבית ר"ז או' ב'
עמוד הקודםעמוד הבא