התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר שולחן ערוך אורח חיים עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן שצח
הרב יעקב חיים סופר
סימן שצח
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר וכו' לפי שמותר לאדם להלך בשבת את כל העיר כולה אפי' היתה כנינוה בין שהיתה מוקפת חומה בין שלא היתה מוקפת חומה. וכן מותר לו להלך חוץ לעיר אלפים אמה לכל רוח מרובעות כטבלה מרובעת כדי שיהיה נשכר את הזויות. הרמב"ם פכ"ז דין ב' ועיין לקמן סי' שצ"ט סעי' יו"ד מיהו אם העיר חריבה מדיוריה אם אינה מוקפת חומה אינו מהלך את כולה כיון דלא שבת באויר מחיצות. רש"י עירובין ס"א ע"ב וכ"מ ססי' שצ"ו תו"ש רסי' זה.
סעיף קטן ב
ב) שם. אריכא וקטינא פי' שאין רחבה כאורכה. מ"א סק"א.
סעיף קטן ג
ג) שם. ולא לרבוע העולם. שיהא צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם אלא עומדת באלכסון רש"י עירובין נ"ה ע"א ומביאו ב"י.
סעיף קטן ד
ד) שם. הואיל ויש לה זויות שוות. לאפוקי רחבה מצד א' וקצרה מצד א' הכתוב בסעי' ד' יעו"ש.
סעיף קטן ה
ה) שם. מניחים אותה כמו שהיא וכו' ר"ל באריכא וקטינה אין מוסיפין על רחבה להשוותה לארכה וכשאינה מרובעת לריבוע העולם אין מוסיפין עליה לרבע אותה בריבוע העולם אלא מניחין אותה כמו שהיא ומודדין וכו' גמ' ופירש"י שם והביאה ב"י.
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] מרבעים אותה וכו' ר"ל דאם היתה משולשת רואין צד הקצר כאלו הוא מלא בתים כמו צד הרחב ומושך חוט ביושר ומשם מודד אלפים אמה וכן אם יש בה צלעות רואין מקום הריק כאלו הוא מלא בתים ומושך חוט ביושר ומודד אלפים אמה.
סעיף ג'
סעיף קטן ז
ז) [סעיף ג'] כשהוא מרבעה וכו' כלומר שהיתה עגולה או בית נכנס ובית יוצא והוצרך לרבעה אנו נותנין לו עצה שירבענה ברבוע עולם ואעפ"י שאם היתה מרובעת מתחלה ואין רבועה כרבוע עולם אין לנו למדוד אלא מריבוע הנמצא לו אבל כיון שרוצה לרבעה טוב שירבענ' לריבוע עולם ר' יהונתן על הרי"ף פ"ה דעירובין. ואם ציינו הריבוע שלא לריבוע העולם והסכימו בני העיר לזה אין היחיד יכול לפרוש מהצבור לומר אחשוב לי כרצוני נוב"י מה"ת סי' נ"א יעו"ש והביאו שע"ת.
סעיף קטן ח
ח) שם. בריבוע עולם. היינו שנותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם ולא באלכסונו של עולם. גמ' עירובין נ"ו ע"א ופירש"י שם.
סעיף ד'
סעיף קטן ט
ט) [סעיף ד'] רואין אותה כאלו כולה רחבה. כלומר כשבא למדוד התחומין ברוח הקצר אינו מודד מן החומה אלא רואין כאלו חוט משוך מצדה הרחב לצדה הקצר וממקום החוט מתחיל למדוד וכאלו היה הצד השני רחב כחבירו. ב"י.
סעיף קטן י
י) שם. היתה עשויה כמין גם. בערוך ערך גם פי' כמין ד' הפוך ורש"י שם פי' גימל יווני עשוי כמין כף פשוטה שלנו וכן פי' בזבחים ס"א ע"ב יעו"ש.
סעיף קטן יא
יא) שם או כקשת. שהבתים בנוייה סביב כחצי עיגול ובין שני ראשיה המקום פנוי בלא בתים.
סעיף קטן יב
יב) שם. פחות מד' אלפים אמה וכו' שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין כאלו היא מלאה בתים. רש"י ומביאו ב"י. ועיין לקמן או' י"ד.
סעיף קטן יג
יג) שם. מודדין לה מן היתר. שהקשת הוא כעין חצי עיגול ויש חבל קשור בשני ראשיו מזה לזה וזה נקרא יתר ומשם והלאה מודדין האלפים אמה:
סעיף קטן יד
יד) שם מודדין לה מן היתר. ומשמע מסתמיות דברי הש"ע דאפי' אם יש מן הקשת ליתר יותר מאלפים אמה כיון שאין בין ראשיה ד' אלפים אמה מודדין מן היתר וכמ"ש הטור והגם דבב"י כתב שהרי"ף והרמב"ם ס"ל כרב הונא דדוקא אם היה אלפים מן הקשת עד היתר ולא יותר ומשמע דהכי ס"ל להלכה מ"מ בבד"ה חזר בו וכתב דאפ"ל דמסתמו ולא חילקו משמע דאפי' יש בין יתר לקשת יותר מאלפים אמה נמי מודדין מן היתר יעו"ש וכ"כ בכ"מ על הרמב"ם פכ"ח דין ח' יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' א' וכתב דדברי מרן בבד"ה נשמטו מקצת האחרונים יעו"ש וכ"כ הלבוש וכ"פ הב"ח. ר"ז או' ד' ח"א כלל ע"ו או' י"ד
סעיף קטן טו
טו) וה"ה נמי אם אין בין הקשת ליתר אלא אלפים אמה אעפ"י שיש בין שני ראשי הקשת יותר מד' אלפים אמה מודדין מן היתר. טור לבוש. ב"ח ר"ז שם ח"א שם. וכ"ה דעת מור"ם ז"ל בהגה סוף סעי' זה.
סעיף קטן טז
טז) שם. ורואין את כל הרחוב וכו' וכן העשויה כמין גם היוצא ממזרח למערב אעפ"י שאין בתים במערב רואין כאלו מלא כל החלל בתים וכן מן הדרום לצפון והיוצא מביתו אין חללה חלק של עיר עולה לו מן המדה. רש"י ומביאו ב"י. וגם בזה דוקא אם אין בין שני ראשי הגם באלכסון מזוית לזוית ד' אלפים אמה. רשב"א וריטב"א
סעיף קטן יז
טוב) שם. אין מודדין לה אלא מן הקשת. משמע אלא דלכל אחד מודדין לו מפתח ביתו וכמ"ש ב"י בשם ספר העתים וכ"מ מרש"י יעו"ש אבל הטור כתב דאין מודדין לה מן היתר אלא ממקום שלא נשאר הקשת עד שם יותר מאלפים או שנתקצרה עד שלא נשאר ביניהם ד' אלפים יעו"ש. וז"ש מור"ם ז"ל בהגה וי"א וכו' משום דאיכא פלוגתא בזה ועיין לקמן או' ך'.
סעיף קטן יח
חי) שם. אלא מן הקשת. ומיהו יכולין לילך דרך הבתים עד ראשי הקשת ומשם והלאה יש להם אלפים אמה. גמ' מ"א סק"ב תו"ש או' ג' ר"ז או' ה' ת"א כלל ע"ו או' י"ד אבל דרך היתר אסור לבא. מ"א שם א"א או ב' ר"ז שם.
סעיף קטן יט
יט) שם. אלא מן הקשת. ואף בעיר שאין מודדין אלא מן הקשת. אפ"ה מרבעין אותה מבחוץ וכל אנשי הקשת מהלכין כל אותו ריבוע ומודדין מאותו ריבוע ולהלן אלפים אמה. א"ר או' ד' בשם עה"ק א"א שם מחה"ש סק"ב ח"א שם.
סעיף קטן כ
ך) שם בהגה. וי"א מן המקום שנתקצר שם הקשת וכו' או שלא נשאר מן הקשת עד שם ב' אלפים. טור מ"א סק"ג. א"ר שם וכ"פ הר"ז או' ה' ומיהו עיין לעיל או' טו"ב שכתבנו שיש פלוגתא בזה וע"כ אין להקל כ"א לצורך הרבה:
סעיף קטן כא
כא) שם בהגה מודדין בכל ענין מן היתר וכו' והטעם משום דמצו אתו דרך היתר מהראש האחד של הקשת לראש האחר ע"י בתים כיון דהיתר מובלע תוך הקשת ב"י ועיין מ"א סק"ד שכתב דדוקא לחיצונים ולא לאמצעים אבל הרב נתיב חיים ואה"ע ומחה"ש ס"ק י"ב חלקו עליו וכתבו דגם לאמצעים מודדין מן היתר כיון דיכולין לילך שם ע"י בתים יעו"ש.
סעיף ה'
סעיף קטן כב
כב) [סעיף ה'] כל בית דירה וכו' ואפי' אם אין דרים בו עכשיו מ"א סק"ה תו"ש או' ה' ר"ז או' ו' ת"א כלל ע"ו או' י"ב. והוא שיהיה ראוי. לדירה שיש בו ד"א על ד"א או יותר וג' מחיצות כמ"ש לקמן סעי' ו' יעו"ש.
סעיף קטן כג
כג) ואם עשה עכו"ם את בית דירה זו בשבת זו לא מהני עיין סי' ת"ג וה"ה אם נחרבה בשבת נמו לא מהני תו"ש שם.
סעיף קטן כד
כד) שם. כל בית דירה וכו' אבל אם לא היה עשוי לדירה או שהיה עשוי לדירת עראי אין עושין אותו עיבור לעיר לפיכך הבורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסין ושומרי העיר חוץ לעיר אינם נמדדין עם העיר מפני שהם עראי מפני הגנבים ומפני הגשמים ששוטפין אותם ב"י בשם הרשב"א מ"א סק"ח א"ר או' ז' תו"ש. או' יו"ד אבל באתרא דלא שכיחי גנבי נמדדין עמה ב"י ר"ז או' ט' ובורגנין א"צ להיות ד"א על ד"א דג"מ שע"ת או' ה'.
סעיף קטן כה
כה) שם. מודדין חוץ מבית דירה זה. דהיינו שמאותו הבית היוצא רואין כאלו חוט מתוח על פני כל העיר ומודדין חוץ מאותו החוט אלפים אמה. כמ"ש לקמן סעי' ו'.
סעיף קטן כו
כו) שם הגה. וי"א שאין מתחילין למדוד וכו' וכן אחר שריבעו את העיר אין מתחילין למדוד מהריבוע מיד אלא מוסיפין עליה ע' אמה ושירים ומשם ואילך מתחילין למדוד אלפים טור. והיא סברת הרא"ש והמרדכי בשם ר"מ שכתב דהלכה כר"מ במשנה שאמר נותנין קרפף לעיר אבל הב"י כתב שמדברי הרמב"ם פכ"ח נראה שפוסק כחכמים שם במשנה שאמרו דלא אמרו קרפף אלא בין ב' עיירות וכתב שכ"נ נמי מדברי הרי"ף יעו"ש ולבן לא כתב זה בש"ע לעיל אצל ריבוע העיר שנותנין שבעים אמה ושירים ואח"כ מודדין אלפים וכן בסעי' זה שכתב מודדין חוץ מבית דירה זה ובסעי' שאח"ז שכתב מודדין מחוץ לבית האחרון משמע שמודדין בסמוך לבית ממש בלא שיור כלל וז"ש מור"ם ז"ל בהגה וי"א שאין מתחילין למדוד וכו' משום דאין כן דעת הש"ע ועיין באו' שאח"ז.
סעיף קטן כז
כז) שם בהגה. וכ"נ לי עיקר. וכ"כ הלבוש. ר"ז או' ו' ח"א כלל ע"ו או' ט"ז מיהו דעת הראב"ד והעתיקו הרשב"א בחידושיו ודעת הריטב"א דאף לדעת הסוברים דנותנין קרפף לעיר היינו דוקא כשאין שם בית בתוך השבעים אמה אבל כשיש עיבור לעיר מחמת בית שנמצא שם שוב אין נותנין לה קרפף יעו"ש.
סעיף ו'
סעיף קטן כח
כח) [סעיף ו'] מודדין מחוץ לבית האחרון. ולי"א שהביא מור"ם ז"ל בהגה בסעי' הקודם מתחילין למדוד אחר שבעים אמה ושירים לבית האחרון. כ"כ האחרונים.
סעיף קטן כט
כט) שם. ד"א על ד"א וכו' ואם אין בה רוחב ד"א אעפ"י שארוכה כמה לא מקרי בית, מ"א סק"ו א"ר או' ו' ועיין לעיל סי' שס"ו או' ל' שכתבנו דיש פלוגתא בזה דלהרא"ש לא מקרי בית ולהרמב"ם והש"ע דפסק כוותיה לגבי מזוזה מקרי בית יעו"ש והכא איכא עוד פלוגתא דלהרא"ש מרחיקין שבעים אמה ושירים מן הבית ואח"כ מודדין אלפים ולהרמב"ם והש"ע מודדין מסמוך לבית כמ"ש. לעיל או' כ"ו יעו"ש וא"כ בבית זה שאין רחבו ד"א לכ"ע אין נותנין לו שבעים אמה ושירים מן הבית ואח"כ מודדין אלפים דלהרא"ש לא מיקרי בית ולהרמב"ם והש"ע אע"ג דס"ל דמקרי בית מ"מ ס"ל אפי' בבית מעלים אין מודדין אלא בסמוך.
סעיף קטן ל
ל) שם. בית דירה לחזנים. דסתם בהכ"נ לאו לדירה עביד הלכך אי לית בה דירה לחזן הכנסת לאו דירה היא רש"י.
סעיף קטן לא
לא) שם. בית דירה לכהניהם. דבית עכו"ם נמי לאו לדירה עביד רש"י.
סעיף קטן לב
לב) שם. והאוצרות שיש בהם בית דירה. דאוצרות לתבואה ולשמן וליין לאו לדירה נינהו. רש"י ובית דירה היינו לשומרים לבוש.
סעיף קטן לג
גל) שם. והאוצרות וכו' וה"ה אורוות סוסים שיש בהם בית דירה גמ' והביאה הטור והאחרונים.
סעיף קטן לד
לד) שם. שיש בהם בית דירה. לשומר הגשר ובית הקברות. ועיין בפ"ת שמצדד דבית דירה של הגשר אפי' אין בו ד"א כיון דחזי למילתיה לישב שם ולקבל הפתקים וכמו בורגנין יעו"ש ועיין לעיל סוף או' כ"ד:
סעיף קטן לה
לה) שם. שיש בהם בית דירה וכל אלו אפי' נהרסין ואין עליהם תקרה ואפי' אין דרין עכשיו שם אלא יש בהם ג' מחיצות חשובים לבית דירה כשיש בהם ד"א על ד"א לבוש ח"א כלל ע"ו או' י"ב. מיהו הר"ז או' ח' כתב דג' מחיצות שאין עליהם תקרה צ"ל דרים ביניהם אבל אם יש עליהם תקרה ומעזיבה אעפ"י שאין דרים שם בית גמור הוא:
סעיף קטן לו
לו) שם. וג' מחיצות שאין עליהם תקרה. כגון בית שנהרס ולא נשאר בו אלא ג' מחיצות בלא תקרה. טור והיינו אם גבוהות י"ט ר"ז שם.
סעיף קטן לז
לז) שם. והבית הבנוי בים. שעשוי לפנות בו כלים שבספינה גמ' ופירש"י שבנוי באיי הים בתוך ע' אמה ושירים לעיר.
סעיף קטן לח
לח) שם. ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה וכו' זוהי בעיא דלא אפשיטא ופסקה הרמב"ם פכ"ח לקולה משום כהלכה כדברי המיקל בעירוב וכ"פ בש"ע אבל הרי"ף והרא"ש לא הזכירוה נראה שדעתם להחמיר וס"ל דבעיא דלא אפשיטא לא הוי בכלל הלכה כדברי המיקל בעירוב והכי מסתבר ב"ח: וכ"כ הראב"ד על הרמב"ם שם דבעיא דלא אפשיטא היא ולחומרא וכ"ה דעת הרשב"א והב"ד א"ר או' ח' וכ"כ הנה"ש או' ב' דראוי להחמיר בזה יעו"ש מיהו הלבוש פסק כדברי הש"ע. וכ"פ הר"ז או' ח' ח"א כלל ע"ו או' י"ב.
סעיף קטן לט
טל) שם. ומערה שיש בנין על פיה. דאל"ה אינה נחשבת לבית דירה. בגמ' פריך ותפוק ליה משום בנין ומשני לא צריכה אלא להשלים. ופירש"י דאם אין בבנין ד"א על ד"א המערה משלמת. וכתבו התו' שם בשם ר"י דצריך שיהא הבנין רוב ד"א וכתבו עוד פי' אחר כגון שיש בבנין ד"א ומ"ש להשלים היינו שהמערה מצטרפת לבנין ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה יעו"ש. והב"ד מ"א סק"ח תו"ש או' יו"ד. והיינו אם הבנין בתוך ע' אמה לעיר. ר"ז שם.
סעיף קטן מ
מ) שם. ומודדין חוץ מאותו החוט וכו' זהו דעת הש"ע אבל לדעת מור"ם ז"ל בהגה לעיל סעי' ד' מרחיקין ע' אמה ושירים ואח"כ מודדין אלפים כמ"ש לעיל או' כ"ו וכ"ה בהדיא בטור.
סעיף קטן מא
מא) שם. והבור והשיח וכו' ואעפ"י שדרים בהם אין דירתם כלום ר"ז או ח'.
סעיף קטן מב
מב) שם. ובית שבספינה. דלא קביע ליה דוכתא פעמים שהוא בתוך ע' לעיר ופעמים שאינו רש"י מ"א סק"י
סעיף קטן מג
מג) שם. אין מצטרפין עמה. וכן כרמים הסמוכים לעיר אעפ"י שמוקפים גדר אין נחשבים לעיר אם אין בית דירה בתוכם אמנם אם יש בתוך הכרם בית הבד הסמוך לעיר נותנין אותו עיבור לעיר וכן אם יש בתוך הכרם השני בית הבד תוך ע' אמה לראשון גם הוא יחשב ואע"ג דאין דרים בו עתה כיון דבעת הבציר דרים בו כמה שבועות ובכל השנה הוא בית האוצר לכלי הבד. שו"ת ריב"א חא"ח סי' י"ג א"ח או' ב'
סעיף קטן מד
מד) כפר שהבתים שבו רחוקים זמ"ז ערך מאה אמה אך כל בית מוקף בגדר ובו גינה זרועה ואם נחשוב גם ההיקף כמו דירה לא נשאר פנוי בין הבתים ע' אמה ושירים או שנאמר שהזרעים מבטלים הדירה כמו לענין טלטול בסי' שכ"ח וצריך למדוד כל א' מפתח ביתו עיין בשו"ת בית שלמה ח"א סי' כ"ח שכתב דאם אין בכל הגינה יותר מב"ס מתעברת עם הכפר אבל אם יש בה יותר מב"ס אינה מתעברת ואעפ"י שהיא סמוכה לבית אמרינן דזרעים מבטלים הדירה יעו"ש א"ח או' ד'
סעיף קטן מה
מה) שם הגה. ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר וכו' ט"ס הוא וצ"ל ואם היו בתים כאלו נגד ראשי וכו' וכוונתו למ"ש הרא"ש שאם הרבה בתים יוצאין זה אח"ז עד רחוק מאלפים מן העיר וכן בצד השני דינה כעיר העשויה כקשת וכ"מ בד"מ ונ"ל דכ"ש אם בצד א' יוצאים בתים עד חוץ לאלפים אם העיר ארוכה יותר מד' אלפים (כן הגיה התו"ש ומחה"ש) אין מותחין המדה נגד הבית בצד השני. ודע דעכ"פ מותר לילך (דרך בתים) עד הבית האחרון (ומשם מודד אלפים) וכמ"ש ריש הסעי' מ"א סק"ט תו"ש או' י"א ועיין לעיל או' ח"י.
סעיף קטן מו
מו) שם בהגה. דינם כעיר העשויה כקשת. עיין לעיל סעי' ד'
סעיף ז'
סעיף קטן מז
מז) [סעיף ז'] וחוצה לה אלפים אמם. ולדעת י"א שהביא מור"ם ז"ל בהגה סעי' ד' נותנין תחלה ע' אמה ושירים ואח"כ מודדין אלפים.
סעיף קטן מח
מח) שם בהגה. וחרבו הבתים וכו' דאז נעשו כשתי עיירות א"ר או' י"א.
סעיף קטן מט
מט) שם בהגה. עד קמ"ה אמה וכו' אבל ביותר מזה נחשבים כשתי עיירות נפרדות.
סעיף קטן נ
נ) שם בהגה. אבל בית א' וכו' אלא א"כ עומד בתוך ע' לעיר טור מ"א ס"ק י"א.
סעיף קטן נא
נא) שם בהגה. אבל בית א' וכו' ככר שיש בתוך קמ"א ושליש חצר ובית לא מהני ואפי' ב' חצירות עד שיהיו ג' חצירות של שני בתים שאז נקראו עיר ממש ומודדין הכפר מן החצירות והלאה. נוב"י מה"ת סי' נ"ב שע"ת או' ז'.
סעיף קטן נב
בנ) שם בהגה. אין לו דין עיר וכו' ואם היו ג' חצירות ובכל חצר שני בתים אז מקרי עיר ליתן לה עיבור. חי' רע"א:
סעיף ח'
סעיף קטן נג
גנ) [סעיף ח'] היו ג' כפרים משולשים. כגון ששתים עומדות זו כנגד זו ושלישית כנגד אויר שבין שתיהן טור לבוש.
סעיף קטן נד
דנ) שם. אם יש בין האמצעי וכו' פי' דאמצעי רחוקה מכל אחת אלפים אמה. והטעם פירש"י הואיל ויכול לבא מזו לזו בלא עירוב אמרינן רואין כאלו האמצעי עומדת ביניהם עו"ש או' ז'
סעיף קטן נה
הנ) שם הגה. מלבד רוחב וכו' הגה זו צ"ל אחר מ"ש בש"ע דפ"ג פחות שליש. וכ"ה בפירש"י תו"ש או' ט"ו.
סעיף קטן נו
ונ) שם הגה. מלבד רוחב העיר האמצעי. ר"ל דאלו הרפ"ג אמות פחות שליש הוא מלבד רוחב כפר האמצעי דהיינו דאנחנו רואין כאלו כפר האמצעי נכנס בין שנים החיצונים ויש מצד זה של האמצעי עד החיצון קמ"א ושליש וכן מצד השני של האמצעי עד החיצון השני קמ"א ושליש שסך הכל רפ"ג פחות שליש ואפי' אם היה יותר מד' אלפים בין שנים החיצונים כל כשנכנס האמצעי בין שניהם לא ישאר אויר כ"א קמ"א ושליש מכל צד מצטרפין. ועיין לבוש ור"ז או' י"ב.
סעיף קטן נז
זנ) ועיין בחת"ס סי' צ"ד שכתב דבעינן דוקא קמ"א ושליש מכל צד אבל אם יש יותר מקמ"א ושליש מצד א' כגון שאם תכניס האמצעי בינהם אינו נכנס באמצע אלא מצד א' יותר מקמ"א ושליש מצד השני פחות אין מצטרפין יעו"ש.
סעיף קטן נח
חנ) שם. כדי שיהיה בין כל א' מהם וכו' וגם לא תהא האמצעית גדולה מהאויר שביניהם בענין שכשנאמר רואים אותו כאלו הוא ביניהן שיכול אותה האויר שביניהן. טור, אבל אם היתה האמצעית גדולה יותר על האויר שבין ב' החצוניות אין מצטרפין לבוש.
סעיף קטן נט
טנ) שם. הרי שלשתן כמדינה אחת. ומותר לשנים החיצונים לילך מזה לזה אפי' רחוקים הרבה אחד מחבירו וגם משם ולחוץ אלפים אמה דכעיר א' חשיבי.
סעיף קטן ס
ס) שם. מחוץ לשלשתן ר"ל אפי' האמצעי מותר לו לילך עד בין החצונים ומשם ולהלן מודדין לו אלפים אמה כיון דשלשתן כעיר א' חשיבי.
סעיף קטן סא
סא) שם הגה. ויש אומרים שאין מודדין להאמצעי כצ"ל ור"ל דלא כפסק הש"ע דשלשתן נעשין כמדינה אחת אלא רק שנים החיצונים אבל האמצעית מודדין תחום שלה מחומותיה כמבואר בטור וב"י ודרישה או' יו"ד. ולענין הלכה בד"ס הילך אחר המיקל ומודדין להאמצעי אלפים מחוץ לחיצונים ואעפ"י כן לא הפסיד לרוח השנית ר"ז סוף או' י"ב.
סעיף ט'
סעיף קטן סב
סב) [סעיף ט'] אם יש לפניה מצבה פי' אצטבא ב"י.
סעיף קטן סג
סג) שם. מפני המצבה הבנויה בצדה שע"י משתמשין בנחל גם כשהיא מליאה תו"ש או' י"ז ואע"ג דאין מערבין להעיר אלא בית דירה והנחל אינו ראוי לדירה י"ל דהתם הוא כשבאין לעבר העיר מפני מקום המסויים שחוצה לי אבל הנחל הזה שהוא לפני כל העיר וראויים להשתמש בו כל בני העיר אעפ"י שאינו ראוי לדירה מעברין בו את העיר. ריטב"א.
סעיף קטן סד
סד) ועיין מ"א ס"ק י"ג שמסתפק אם בכל מקום שמשתמשים בו בני העיר (ר"ל אפי' ארץ חלקה אם משתמשים בה בני העיר נחשב בכלל העיר) נתחיל למדוד משם וכתב עליו הא"ר או' י"ב דאין להקל (כן הגיה המאמ"ר או' ז') דהא בגוף דין זה פליגי רש"י ורשב"א עכ"ל ור"ל שחולקין על דין זה וסוברין דהנחל עולה במדת אלפים וא"כ הבו דלא להוסיף עלה.
סעיף קטן סה
סה) שם. אלא מפתח בתיהם אין ר"ל כל אחד מפתח ביתו כמו בסעי' שאח"ז אלא מודדין מקיר העיר ולא אבדו אלא שיעור רחב הנחל. מ"מ פכ"ח דין ט' והביאו מ"א ס"ק י"ד והאחרונים.
סעיף יוד'
סעיף קטן סו
סו) [סעיף יוד'] שיושבים באהלים וכו' שאין קבועין במקים א' אלא יושבין כאן עד שכלה המרעה ואח"כ הולכין למקום אחר. שה"ל בשם פירש"י והביאו ב"י. אבל אם קבועים במקום א' הוי כעיר מ"א ס"ק ט"ו ועיין בא"א או' ט"ו שמסתפק דעד איזה זמן נקראו קבועים קיץ א' או שלשים יום יעו"ש נראה דכל שאין קבועים שם משום מרעה אלא דאפי' כלה המרעה הם יושבים שם ואין נעתקים משם אלא ע"י סיבה מפני פחד או שיבש הנחל וכדומה אם ישבו שם ל' יום הוו קבועים.
סעיף קטן סז
סז) שם. אלא מפתח בתיהם. ר"ל שאין מצטרפין יחד להיות כעיר אלא לכל אחד ואחד מודדין לו האלפים מפתח אהלו ר"ז או' י"ד.
סעיף קטן סח
סח) שם. אלא מפתח בתיהם. וכן אלו היהודים היוצאים במחנה לציר על העיירות אעפ"י שיש שם כמה וכמה אהלים אין מודדין להם אלא מפתח אהליהם לכל א' מפתח אהלו ב"י בשם השה"ל.
סעיף קטן סט
סט) שם הגה. אם אין להם כמין היקף מחיצה יו"ד ואפי' מחיצה קלה של שתי או של ערב חשובה מחיצה אך שלא יהא בין קנה לחבירו או בין חבל לחבירו ג"ט ולא תהיה שם שרצה יותר על יו"ד אמות ולא יהא פרוץ מרובה על העומד. ב"י בשם הנז' ועיין לעיל סי' ש"ס סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן ע
ע) שם בהגה. מחיצה יו"ד ומיירי שישבה ואח"כ הוקף כמ"ש בסע"י שאח"ז.
סעיף יא'
סעיף קטן עא
עא) [סעיף יא'] מודדין לה ממקום ישיבתה. פי' דאם אינה מיושבת כולה עד החומה מודדין מן הבתים ולא מן החומה רש"י ומביאו ב"י ואחרונים.
סעיף קטן עב
עב) שם ממקום ישיבתה פי' מן הבתים ולא מן החומה אם אין בחומה בית דירה ב"י בשם המ"מ מ"א ס"ק ט"ז אבל אם יש בחומה בית דירה מודדין מן החומה וה"ד שהחומה עם הבית דירה קרובים לבתי העיר תוך ע' אמה ושיריים מחה"ש.
סעיף קטן עג
עג) שם. ממקום ישיבתה. ולי"א בהגה סעי' ה' מרחיקין מן הבתים או מן החומה ע' אמה ושירים ומשם מודדין אלפים. ב"י תו"ש או' כ"ב מחה"ש שם ועיין לעיל או' כ"ז.
סעיף קטן עד
עד) שם. ישבה ואח"כ הוקפה וכו' ואפי' תקנו המבואות בצוה"ף חשיבי מוקף לדירה מ"א סי' ת"א ועי"ש.
סעיף קטן עה
עה) שם. מודדין לה מחומתה. ואפי' החומה רחוקה הרבה מן הבתים כיון שהוקפה אח"כ מקרי מוקף לדירה וכל מה שבתוכה חשיב כד"א ולדעת י"א בהגה לעיל סעי' ה' נותנין לה ע' אמה ושירים מחוץ לחומה ואח"כ מודדין אלפים.
עמוד הקודםעמוד הבא